שלום,
אני כבר חצי שנה בצבא בן 19 שנה. מאז שהתגייסתי כבר לאט לאט התחלתי להיכנס לדיכאונות וחרדה שהלכו וגברו עם הזמן. אני רוב הזמן בדיכאון, בלחץ כל כך חזק שכבר ממש מתקשה להתמודד איתו, כמעט כל יום בוכה ואני מרגיש כבר שאני במבוי סתום.
אני כרגע בתפקיד שאני ממש לא אוהב ומתחבר אליו ובשיניים שורד אותו והיציאות בו ממש מכניסות אותי לדיכאון-חמשושים ושבת שלישית סוגר,בגלל שממש ממש קשה לי לישון בבסיס אני נכנס לדיכאון עמוק בגלל זה בוכה וסופר את השעות עד החזרה הביתה.
אני כרגע בטיפול פסיכולוגי שמשום מה לא כל כך עוזר לי להסתגל לצבא ולמערכת הצבאית כי ככל שעובר הזמן אני הולך ולא מסתגל למערכת הצבאית. הייתי כבר פעמיים אצל הקבן וביקשתי שאקבל תפקיד של ימיות כי אני ממש מתקשה לישון בבסיס בחודשיים האחרונים אפילו התחילו לי מחשבות אובדניות ו3 פעמים חשבתי האם לסיים את הכאב והסבל באותו רגע ורק המחשבה על האנשים שחשובים לי הצילה אותי. למרות זה הוא אמר שהוא לא יכול לתת לי יומיות ונתן רק קהס 42 שבקושי מועיל או שאלך לפסיכיאטר ואני מפחד שללכת אליו ייפגע לי בעתיד. בגלל הפרופיל הרפואי שלי (45) רוצים כנראה להעביר אותי תפקיד הבעיה היא שרוב הסיכויים שזה לא יומיות ויש סיכויי גבוה שזה יהיה עם חרא של אנשים ואיפה שאני נמצא רוב האנשים שאיתי ממש טובים והמפקדים שלי ממש מבינים את המצב שלי ומנסים לעזור איפה שהם יכולים אבל יש את הבעיה של התפקיד והיציאות. חשבתי המון על לצאת מהצבא גם ההורים שלי המליצו לי על זה הרבה אבל אני יודע שזה יפגע לי בלהתקבל לעבודות בעתיד ויסגור לי הרבה דלתות וכשאני מדמיין את עצמי משתחרר מהצבא ולא עושה שירות מלא אני לא מדמיין את עצמי יוצא מהמצב הזה. נמאס לי כבר להיות במצב הזה כבר חודשים שלא הרגשתי שמחה בלב אני לגמרי אובד עיצות ומרגיש שכל דרך שאבחר אידפק ולא אצא מהמצב הזה אשמח אם למישהו\י יש רעיון כלשהו. תודה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות