היי התגייסתי לפני כ-5 חודשים, עברתי טירונות של חודש, קורס של עוד 3 חודשים ושובצתי בבסיס גדול בדרום בתור מד״סניקית.
מאוד קשה לי בבסיס החדש, כלפי חוץ אני משדרת שהכל טוב והכל בסדר ואפילו מראה שאני שמחה אבל בפנים רע לי.
אנחנו מדסייה של 5 בנות, שהן בסך הכל בסדר, וכולם מתייחסים אלי יפה, אני נהנת לעסוק במה שאני עושה אבל בכל זאת רע לי.
התנאים סך הכל בסדר, והיציאות טובות (חמשושים), אבל מאוד קשה לי עם העניין שיש לי המון זמן פנוי, אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל להיות מדריכת ספורט זה תפקיד שיש בו המון חופש, אני כן צריכה להגיע למשרד, להפעיל חד״כ, להעביר בחנים, לבנות תוכניות אימונים וכ׳ו, אבל בסך הכל אני לא ממש עסוקה, ואני מרגישה מבוזבזת.
קשה לי מאוד בבסיס סגור, בטירונות סבלתי ברמות שלא ניתן לתאר, ובקורס דווקא ממש נהנתי והיה לי כיף שכל הזמן היה לו״ז ושהיה לי את הצוות הגדול שלי שעם הזמן הפכנו לאחיות, אהבתי גם את הסגל והתרגלתי לתנאים (בווינגייט האוכל מצויין, בבסיס הנוכחי מזעזע, הבסיס הנוכחי נמצא בחור בדרום, וינגייט בפולג, בוינגייט יש המון מה ללמוד והכל סובב סביב כושר, ופה ממש לא...)
ואני פשוט מתוסכלת, נמאס לי מבסיס סגור, נמאס לי לעשות מעט מאוד ולמשוך את הזמן, נמאס לי שאין לי פרטיות בכלל, קשה לי עם האוכל ועם התנאים ולמרות שהאנשים פה סבבה, אני לא באמת מתחברת לאף אחד, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות