אחרי 5 שנים יחד נפרדנו סופית; לא יכול לשכוח אותה, אני אובד עצות...

טוב. נתחיל.זה מאוד ארוך, קחו כוס קפה.
אז בכלליות זה 5 שנים שהיינו ביחד, היו לנו די הרבה ריבים ופרידות (במיוחד מהצד שלה, כל ריב שלא היה מתאים לה הייתה מתחילה לעזוב ולברוח הביתה)
כמעט כל הריבים היו על אגו, והרבה מהם על קנאה מהצד שלי (לא יכולתי לשלוט בזה)
לאחר מכן היא גם החלה לקנא לי, וזה גרם לעוד ריבים ופרדות, רוב הפרידות היו ליום יומיים בדרך כלל אני מצטער מבקש סליחה על ההתנהגות שלי והיינו חוזרים.
היו 3-4 פרידות לבערך 2-3 כל הזמן היא המשיכה הלאה..
ואני תמיד חיכיתי, הייתי בדכאון, ולא הצלחתי.. ואז היינו חוזרים לדבר.. הייתי רודף ונלחם עליה עד שהיינו חוזרים.
אני לא ישקר.. תמיד הרגשתי שיש בינינו אהבה לא נורמלית, אהבה קשה, שאפאחד אפעם לא הבין למה אנחנו נפרדים..
זה בקוטלי הבית כמעט תמיד.
כל פרידה אמרו לי אבי.. אתה לא צריך אותה.. היא בשבילך.. תמצא פי 100 מישהי יותר טובה..
אפעם ואפילו עכשיו לא חושב ככה.
בתחילת הקשר היינו שוכבים המון לפעמים אפילו כמה פעמים ביום.. גיל 20.. הכל טוב..לקראת השנה האחרונה היחסים התחילו להתדרדר,
היחסים המיניים פחתו לפעם בשבוע ולפעמים אפ הגיעו לפעם בחודש.
היה על זה ריבים אבל ברגע שהיא הוציא את קלף המיקוח "אתה רוצה להיפרד כי אני ללא רוצה לשכב איתך? מה אתה רוצה שאני אשכב בכוח ולא יהנה" הייתי מבין אותה זה לא נורמלי.
לכל מי שיגיב עם ניסיתח לדבר איתה אכן.. ניסיתי המון.. בתקופה האחרונה אפילו לא ניסיתי להזרים אותה כדי שזה יבוא ממנה, וגם כי כבר נמאס לנסות!
התחלתי לעבוד הרבה יותר.
היה יכול להיות שבוע שלא הייתי מגיע לישון בבית, רואה אותה רק ישנה ובימי שישי..
לפעמים במהלך היום לא הייתי כותב לה הודעה אחת (חשבתי לגרום לה להרגיש בחסרוני, אולי תפתח געגוע , כמו שהיה בצבא)
הריבים שהיו באותה תקופה היו מעטים וקלים, והיו כמה שהתפוצצו עד שהיא החלה להרים עלי יידים (הכאב היה קטן אך גודל ההשפלה הייתה מטורפת)
אך כל הזמן חזרנו והמשכנו לאהוב..
הייתח מגיע לפעמים לימים שרציתי שכל הסבל הזה ייגמר אך לא יכולתי לשכוח אפעם שאני אוהב אותה, לא יכולתי להפרד ממנה כי אני יצטער על זה, כי אני אסבול.
הגענו עם הזמן לריבים הזויים שהייתה מבקשת את דעתי (סתם נגיד באיזה כביש לנסוע לעבודה לדוגמה 2 או 3)
ואם הייתי אומר לה שדעתי היא כזאת כלשהיא ובדרך היה קורה כל דבר!! ממש כל דבר לדוגמא תקר בגלגל..
אני הייתי אשם בזה ומקבל צעקות על למה לא צריך להקשיב לי ולמה אני טועה כל הזמן.. למרות שכל חטאי היה שאמרתי את דעתי.
אני אציין שהיא נשמעת ילדה מטומטמת מבטיח לכם שלא.. היא סובבה אותי על האצבע שלה וידעה איפה כל הנקודות הנכונות ללחוץ אצלי.
הריב האחרון היה בכך שהיא ביקשה את דעתי לגבי נושא מסויים ופשוט סירבתי בתוקף ללהביא את דעתי בכדי שזה לא יתהפך עלי שלא אצא שוב פעם אשם.
ולאחר יום יומיים קיבלתי הודעה שהיא רוצה להיפרד ממני, כי היא טוענת שאני ילדותי לא מתאים לציפיות שלה , ושזהו זה נגמר,
(היא הייתה גרה אצלי (משלמת והכל כן שלא תטעו) ואמרתי לה שהיא יכולה להישאר עד שתמצא לאן לעבור , חשבתי שזה עוד ריב ופשוט העברתי את זה כלא היה..
לאחר כמה ימים שכבנו, היא הבהירה לי שזה לא אומר שחזרנו למרוץ שחשבתי אחרת ולאחר 3 יום פשוט הודיעה לי שהיא יוצאת לדייט, בזמן שהיא ישנה ס"מ ממני... חזרה מאוחר עם ריח של אלכוהול ולפי בירור בטוח היא הייתה עם גבר.
לאחר בירור מעמיק גיליתי גם שהיא פלירטטה איתו בפייסבוק כמה ימים לפני הפרידה.
הודעתי לה שבאותו היום תבוא ותאסוף את הדברים שלה ותסתלק לי מהבית כי זה לא אנושי לעשות דבר כזה.
עכשיו.. אנחנו מתראים פעם בשבוע לפעמים פעמים מפאת עבודה כלשהיא שלא אני ולא היא לא נעזוב...
אנחנו מםאת העבודה נדרשים לדבר אחד עם השניה... ועברו כבר 3 חודשים מהפרידה.. לאחר שהיינו 5 שנים ביחד וגרנו ביחד 2 וחצי.
היא כרגע כבר יוצאת עם מישהו 3 חודשים (אותו הבחור מהדייט) ואני יצאתי לכמה מהם וגם שכבתי עם מישהי אבל בשביל לנסות להעביר אפאחת ללא שום רגש... ממש קשה להכיר בנות לצורך העיניין... מאוד אפילו...
כל פעם שאני חוזר מהעבודה שאני מתראה איתה... אני נכנס למין דיכי קטן ליום- יומיים קורא עצות של PA (אתה באמת עוזר לי)... ויוצא מזה..עכשיו בפעם האחרונה שדיברנו היא שאלה איך אני יכול לעבוד איתה כי גם אותה זה מעציב.. טענה שהיא אהבה אותי (למרות שטענית אי אפשר באמץ לאהוב עם שוכבים פעם בחודש שזה הרגל) אני משחק אותה לא נפגע ומנסה להעלות לי את הבטחון ולהראות שאני לא שום סמרטוט ושהבטחון חזר... רק שהיא יודעת לקרוא את האמת...
עכשיו היא גם דיברה על הקשר שלה ומנסה להוכיח ,הוא יותר טוב ממני ואמרה הוא קונה לה פרחים סתם ככה לא רק כשרבים, למרות שאני כל חודש הייתי תמיד מביא לה שרשרת או איזו טבעת או צעצוע קטן רק להראות לה שאני צושב עליה עעדיין, טענה שהוא אין לו אגו והם כמעט אפעם לא רבים והיא תמיד יכולה להחליט מה עושים.. למרות שבקשר שלנו היא צעקה עלי שאני לא החלטתי כשכל הזמן נתתי לה להחליט מה לעשות, וטוענת שלמרוץ שהוא לא חתיך ושרירי (לפחות ככה היא טענה שאני נראה לדעתה) יש לו אופי מושלם והמשיכה אליו היא המשיכה הכי חזקה שהיא חוותה מבין כל החברים שלה.
בקיצור אני נפלתי עוד פעם לדיכי קטן.. ואובד עצות מה לעשות כבר... היא לפעמים מדברת ופשוט מתחיחה לבכות ואני רואה שגם לה יש אהבה כלפיי עדיין.. (לא נירא לי שהיא סתם בוכה) וההורים שלי וחברים שלי עם יגלו שחזרנו זה יהיה ממש רע כי ההורים כבר שונאים אותה כי ראו כמה אני נפגעתי ממנה וגם שלה ... וכנ"ל החברים..
בקיצור אבוד ומדוכא.. אפילו לא יכולתי לאכול אתמול שוב כמו בזמן הפרידה...
נמאס...