אני חייל ביחידה קרבית, טוחנים המון ולא חוזרים המון הבייתה. כשהתגייסתי נכנסתי לשוק, ונוצרה עליי סטיגמה כזאת של מטומטם.
המחלקה שלי מורכבת מאנשים חסרי טאקט, ציניים(ולא ציניות שתגרום לסתם צחוק אלא לצחוק מעליב), מאנשים שיורדים ומעליבים אחרים, מאנשים שחושבים שהם צודקים בהכל. יש המון התנשאות, זלזול, אגרסיביות ועצבנות במחלקה...המון ריכולים, המון צביעות, המון זיוף, ואני בצד העגום של המתרס-כי אני זה שמזלזלים בו, עליי מרכלים המון, מדברים בהתנשאות, צבועים כלפיי, ואפילו אנשים שיחסית התחברתי אליהם, חלקם היו מאוד רעים אליי בהתחלה...האנשים במחלקה לא רעים אחד לשני. ונמאס לי לבכות...אני אשכרה מוצא את עצמי בוכה ודומע מהיחס של האנשים, מוצא את עצמי מתנתק חברתית מהכל, נכנס לדיכאונות, ופשוט מאבד את עצמי. אני לא במצב קיצוני חלילה, ממש לא. אבל אני במצב חברתי ונפשי די ירוד...אני לא רוצה לעבור מחלקה, רוצה להמשיך ביחידה שלי, רוצה להתגבר. אבל 90 אחוז מהסביבה שלי במחלקה הם אנשים כאלה...ואני מוצא את עצמי לבד המון פעמים...אני נשחק ונשבר, ואני לא יודע איך להגיב באגרסיביות לאנשים שמדברים אליי מסריח...אני גם לא רוצה לרדת לרמה הזאת של לקלל או לדבר מסריח. אבל כשסתם אומרים לי שאני אידיוט או מטומטם, או צוחקים עליי ומזלזלים בי, אני לא יודע איך להגיב בצורה שתשתיק אותם...אני מאבד את הנפש שלי כאן, וחייב עצות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025