היי, אני בזוגיות כמעט 3 שנים
לשנינו היה עסק אני סגרתי, והמשכתי לבוא לעסק שלו כל יום לעזור לו שלא יבזבז כסף על עובדת, אני בת זוג מאוד חסכונית כי אני יודעת שקשה לו, אני לא מבקשת ממנו כלום, אנחנו לא מבלים בסופ"ש, אני כל יום בבית רק לא לבזבז כי קשה לו בעסק.אני מנצלת כל הזדמנות שלו בלחסוך, פה מתחילה הבעיה..חודשיים הפסקתי להגיע לעבודה וכמובן שהוא החליט למחוק שנה שלמה שהגעתי לפני כן לעזור בלי תמורה כמובן.
אני בתופה הזאת לא עבדתי בגלל סיבות אישיות, הבן זוג שלי לא ראה את זה בעין יפה, בטענה שאני לא באה אליו לעסק לעזור.
בתקופה הזאת התחלתי להרגיש שאני לא מקבלת מה שמגיע לי ממנו, אני מרגישה מנוצלת ולא נתמכת. ובשבילי מה שמגיע אלה רק מילים טובות שלא עולות כסף, והכי הכי חשוב לי זה שהבן זוג שלי יעריך את כל מה שאני עושה בשבילו(לא רק בעסק)והוא לא עשה זאת רק להפך אומר כמה אני לא תומכת.
התחלתי להרגיש שבא לי שיפנקו אותו שיקנו לי , שאני מרגישה שחסכתי מעצמי יותר מידי בשבילו, ולא קיבלתי הערכה על זה, או תודה.
בזמן שאני עוזרת לו לחסוך הוא הולך קונה לעצמו בגדים כל בגד לא פחות מ 400, יוצא מקנייה לא פחות מ1500₪ ואף פעם אין משהו אחד קטן בשבילי, אם הוא הולך לקנות לעצמו בושם אף פעם לא חשב אולי פעם אחת נפנק גם אותה..ועוד הרבה מקרים שהוא אף פעם לא חשב עלי אפילו לא פעם אחת.
התחלתי להעיר לו שהוא קמצן ואלה הריבים הגדולים שלנו, הוא אומר לי שאני לא מפנקת אותו לא עושה בשבילו כלום
אחרי חודשיים חזרתי לעבוד בקשתי ממנו שישלם לי תקופה מאוד קצרה(פחות מחודש) 50 ₪ שיעזרו לי לסגור את החוב שיש לי, במלא אני עזרתי לו תקופה ארוכה בלי תמורה שלא יבזבז כסף על עובדת, עכשיו שיעזור לי קצת, אני הרי חברה שלו כמה שנים לא שלא יעזור לי? במיוחד לאחת כמוני שאף פעם לא דורשת כלום רק אל תבזבז. אבל העזרה לא באה מהלב, ולבסוף ימים שנצברו הוא לא רצה לשלם לי, כשביקשתי את הסכום, שהוא 300₪ הוא אמר שהוא לא חייב לי סכום כזה ושהכסף הזה לא מגיע לי, נשבר לי הלב. לא יכלתי להתמודד עם כל העזרה שאני נותנת לו תומכת וזה מה שאני מקבלת. ולציין את זה שהוא גר אצלי בבית של אמא שלי, כי אני לא רוצה שיבזבז כסף על שכירות אבל גם על זה הוא לא מסתכל, ואומר שאני רעבה לכסף ושמה עליו עין
וכמובן שהמשכתי לעבוד אצלו בלי שישלם לי כמו שביקשתי ממנו, כי לטענתו אני צריכה לבוא לעזור לו בעסק אחרת הוא לא צריך חברה כמוני
אם אנחנו יוצאים לבילוי פעם בחודשיים וגם לא תמיד, והבילוי הוא בסינימה(בלבד) והוא תמיד משלם אז אני קמצנית לטענתו...הוא תמיד נאחז בסיפור של הסינימה
לדוגמא לפני כמה ימים ביקשתי נעל ב150 הוא אמר שאין לו, יום למחרת הלך קנה לעצמו נעל.
ותמיד זה ככה אף פעם לא הוסיף קנייה בשבילי, אף פעם לא וויתר בשבילי
כשעשה לעצמו קניית בגדים חזר אלי ושאל " מה את מעדיפה צמיד פנדורה או בושם" אמרתי לו שאני מעדיפה שיחסוך את הכסף..
נמאס לי לחסוך מעצמי בא לי שיפנקו אותו שיפתיעו אותי,שיעריכו אותי ואת מה שאני עושה.
יש לו חבר שחברה שלו מבזבזת עליו את כל המשכורת שלה, קנתה לו רכב שילמה לו חובות קונה לו בגדים ומשקפיים יקרות, היום קנתה לו צמיד זהב צילם ושלח לי ואמר" תלמדי כזאת חברה אני צריך"
אני התייאשתי מלנסות להסביר לו, תפנק אותי אני חזיר לך אני יפתיע..
קשה לי שלא מעריכים את העזרה שלי ובנוסף שמתעלמים ואומרים שהיא לא קיימת, מילים בשבילי שוות יותר מכסף.
מה לעשות?