לא מזמן חזרתי מטיול תגלית ששם הכרתי מישהי שאני מאוד רוצה להכיר הרבה הרבה יותר, הכל בינינו הדדי, היינו מאוהבים מהרגע הראשון שראינו אחד תשניה למשך עשרה ימים והכל נגמר.
לפני הטיול הייתי תקוע רגשית עם משהי שהייתה גרה בארץ ועזבה לגרמניה וסוף וסוף הצלחתי להגיע לאידיאל ולשכוח ממנה בזכות "תגלית".
כעת, אנחנו מאוד רוצים לראות אחד את השניה, לי נשארה שנת לימודים (בתור הנדסאי בניין) ולה נשארה עוד שנת לימודים (עבודה סוציאלית).
להבדיל מהקשר עם הגרמניה ששם זה לא היה הדדי ב-100% ולא חשבנו על עתיד, פה זה אחרת, היא בנוסף יהודיה(עם יתרון לחוק השבות או להשתתף בתוכנית מסע) וממש בא לי לקפוץ על האפשרות הזו, אני רוצה לעשות את השונה ולאחוז באפשרות הזו שאולי כן יצא משהו מכך.
אם זה דורש ממני לטוס אליה לשבועיים, חודשיים אז אעשה זאת..וגם כן ההפך,
אבל, זו שנה שלמה שאולי נתראה פעמיים שלוש ואז לא באמת גם נדע מה הולך. אף אחד לא ידע אם הוא זה שישתקע במקום האחר, אני גם לא יודע איך בדיוק אני יכול "לבקש" ממנה לעבור הנה.. לעזוב הכל..
יש לי תערובת של פחדים ורגשות ואני מרגיש מאוד חלש, אני יודע שאני קצת ב"היי" מכיוון שהיא חזרה רק השבוע אבל סוף סוף פעם אחת בחיי אני מרגיש כל כך הרבה, אין לי מילים לתאר איך הכפפה התלבשה לי כל הכף יד. מרגיש לי, פשוט מרגיש לי.
אני יודע שקרו דברים מעולם, אני יודע שאפשר לעשות את שהלב אומר..
אבל החיים חזקים ואני לא יודע במה לדבוק, האם להגיד מה שיהיה יהיה? או שנתחיל לבנות משהו ונתראה פעם ב?..
אני מתנצל אם לא הייתי כל כך ברור בשאלה שלי אבל זה גם שיתוף..
תודה
דור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות