הי,
שנינו בני 35 עם ילד בן 3.
אין ספק שחמתי וחמי אוהבים את בנם ואת הנכד. ויש פרגון עם אוכל בקופסאות בסופ"ש ואפילו עם נופש על חשבונם כפעם בשנה, היתה עזרה כספית עם רכישת דירה ומתנות לנכד ולנו וכו'. הבעיה היא שלעיתים אני מרגישה כאילו הם (היא במיוחד) משתמשים בכל המתנות האלו כלגיטימציה להתערבות טוטאלית בחיינו ובחיי גידול בנינו.
תמיד יש הערות על מה הנכד לובש, ומה אוכל וכמה אוכל ואם חולה אז למה לא עשינו כך או אחרת ותמיד ביקורת והערות (ממש חפירות) על כל דבר כאילו אנחנו שני ילדים חסרי ניסיון שלא יודעים דבר על החיים... וגם על הערות וביקורת על החלטות פרטיות שלי או של בעלי ללא קשר לנכד.
ואיפה בעלי בכל הסיפור הזה?.. עוד בעיה.
הוא מקבל המון שיחות בעיקר מאימו בהן משתף וחולק כל פרט בחיינו ובחיי הנכד. טוען שככה היא ואי אפשר לשנותה, היא תמצוץ את המידע הזה בחפירות ומעדיף פשוט לשתף פעולה.
כל הטפות המוסר והביקורת שמקבל משפיעים עליו ועלינו, אין להם מקום מבחינתי וזה משפיע לרעה עליו ועל התנהגותו איתי ועם הילד.
ואף יותר מזה, לפעמים שאנחנו עושים משהו יחד בסופש - מייד שולח תמונה או טקסט למשפחה כאילו לעדכן מה אנחנו עושים ולשתף באותו הרגע !
עשיתי שיחות איתו (לא עם החמה).
לא נראה שזה עוזר ואף טען כי נמצא בין הפטיש לסדן.
מה עושים??? :-(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות