שלום
גדלתי במשפחה דתית מאוד ובסביבה דתית אבל. כמה מהחברים שלי מהסביבה הדתית יצאנו ביחד בהפרשים של כמה חודשים מהדת (בסתר מבלי שהסביבה ותדע)
זה היה מתוך עיקרון עם בסיס ולא סתם התמרדות של גיל הנעורים אחרי לא מעט שאלות ..
אחרי שנה שנה וחצי נכנסתי לישיבה בצפון הארץ כי רציתי באמת לפתור את הבעיה הדתית לתמיד .
(אגב מי שחושב שישיבה זה כדי להיות צדיקים זה לא מדוייק.. )
ואז החברים בישיבה שמעו קצת את השאלות שלי והבינו את הראש שלי ויצאו עליי בפול גז חלק קטן החרימו אותי וחלק נוסף לא קיבלו אותי ממש למרות שהם לא מכירים אותי ולא הקשיבו לטענות שלי ..
החלטתי שנמאס לי שכבר שנה אני חוזר לחדר לבד עם עצמי(שאין לי חברים לחלוק איתם ) ..
ואז השנה החלטתי לשחק את כל המשחק ושיחקתי אותה קם בבוקר לסליחות מתפלל בכוונה עם ציציות בחוץ .. לומד דפי גמרא..וזה עבד לי אני כבר שבועיים מדבר וצוחק עם כולם וכיף לי שסוף סוף הם לא מתנכרים אליי..
אני לא יודע אם אני מוכן להמשיך את ההצגה הזאת שאני מתפלל ולומד תורה ובלב מקלל את אלוהים על מה שהוא גורם לי ..
נמאס לי לשקר לעצמי ואני לא יכול לעבור לישיבה אחרת (אני לא אפרט את הסיבות מחשש שיעלו עליי ) ...
אני מתלבט אם להשאר ככה וזה כמעט בלתי אפשרי ולהנות שאין לי סביבה עוינת
או להיות מי שאני ולשים *ין על כל מי שאיתי
ולקבל חזק על הראש ולי קשה מאוד מבחינה נפשית שאני לא מתקשר עם אנשים זה יכול להגיע לרמות קשות ..
אני לא מבקש ממכם שתגידו לי מה לעשות
אני רוצה לשאול אם יש לכם פיתרון אמיתי אחר
* אני מבקש ממכם לא לפרסם את השאלה..
ולא לכתוב לי עד כמה אני מסכן ..
*תחשבו עליי גם בתור בנאדם שמאוד רוצה "לחקור את הדת"
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות