בלי להעמיק יותר מדי בנושא, לא מצליחה להנות מהשירות שלי. התחלתי את הצבא ברגל ימין, שובצתי לתפקיד שרציתי מאוד ועברתי הכשרה ארוכה ואינטנסיבית. אני לא מצליחה למצוא שפה משותפת עם המפקדים שלי בסדיר, אני מרגישה שהם לא מאמינים בי והאווירה במקום קשה ולחוצה. אני ממש מנסה לעשות את המקסימום שלי, אבל באופן שיטתי אני מקבלת הערות ציניות ולא נעימות על העבודה שלי (הערות "מקצועיות", כביכול). ניסיתי לפתור את העניין בשיחות כבר כמה פעמים, לא מורגש שינוי ונמאס לי להתבאס ולהתלונן כל הזמן. יש בי מוטיבציה אדירה, לא הגעתי לצבא כדי לחלק כיפים. השירות שלי רחוק מהבית ודורש המון שעות של עבודה, ממש לא אכפת לי גם אם אגיע לחדר שלי ב-12:00 בלילה כל עוד אהנה מהשירות וארגיש משמעותית. אני בפני דילמה האם לחכות עד שאוכל להתמודד על יציאה לקצונה במקום בו אני נמצאת או האם לחתור למעבר למקום אחר במסגרת התפקיד שלי, מה שידרוש מלחמות לא קטנות אבל אולי שם טמון הפיתרון. אשמח לשמוע דעתכם, תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות