קודם כל אני אפתח בזה שאף פעם לא היה לי חבר ושאני בתולת שפתיים מה שנקרא..
יש לי חברות, חלק גדול מהן (לדעתי) די מתחסדות, גם הן מעולם לא התנשקו ולא היה להן חבר, ואנחנו אף פעם לא יוצאות למסיבות ובכללי אנחנו בדרך כלל בבית ואם אנחנו יוצאות אז זה רק לקניון או לראות סרט או מסעדה (לא לים או למסיבות וכאלה).
אני מאוד אוהבת את החברות שלי, אבל אני מרגישה כאילו לשבת בבית ולדבר זה לא הדבר היחיד שאני רוצה לעשות. אנחנו בנות 16 ואני לא מבינה למה אנחנו לא באמת יוצאות! נמאס לי כבר לשמוע תלונות של חברות שלי על זה שאין להן חבר כשהן לא באמת מבלות ומכירות אנשים! כאילו הן לא קולטות שאף אחד לא ייפול עליהן מהשמיים וישאל אותן אם כאב להן ליפול מגן עדן!
אז אולי אני לא מתכוונת לעשן או להשתכר, אבל כן לשתות טיפה וכן לבלות עם בנים וכן לצאת לים ולמסיבות ואין לי עם מי לעשות את זה ואני גם לא יודעת איך לעשות את זה כי אני באמת מתחילה להרגיש שאני מבזבזת את הזמן שלי בתור נערה..
חוץ מזה שנמאס לי שאנשים רואים בי עדיין ילדה תמימה וטובה, יש בי הרבה מעבר לזה.
איך אני יכולה להפתח יותר, להתחבר גם לאנשים שכן יוצאים ומבלים כמו שאני רוצה לבלות? באמת שקשה לי..
תודה מראש לכל העונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות