הייתי בזוגיות עם האקסית, זוגיות שנמשכה 3 שנים מדהימות.
אנחנו צעירים אני בן 24 והיא בת 22.
נפרדנו לשנה [שעשתה טוב לשנינו].
אני והיא אף פעם לא הפסקנו באמת לאהוב. לפחות ככה אני מרגיש.
היא יזמה את החזרה והייתי המאושר באדם. כך גם היא.
אבל מאז שחזרנו זה מרגיש מאוד "פשוט" רגוע מאוד בנאלי ומתאמץ.
כן יש משקעים רבים ביננו וכולה עבר חודש מאז שחזרנו אבל לשינינו זה מרגיש שזה לא כמו פעם.
שנינו היינו שמחים אם זה היה קורה עוד 4 שנים מעכשיו, אבל זה לא המצב.
אנחנו מסוגלים להבין שכן פרפרים כבר לא ישתייכו אלינו. אנחנו מכירים 5 שנים בכללי. אנחנו החברים הכי טובים. ופתאום עלתה לנו השאלה "אם אנחנו מתאימים בתור חברים הכי טובים או בתור בני זוג"
אני אובד עצות כי אני רוצה אותה ואל רוצה אותה בו זמנית ואני בטוח שגם היא ככה. אני לא מצליח לראות את עצמי בתור ידיד שלה שמפרגן לה על מישהו חדש או דוחף אותה לתוך עניין כזה או אחר ואני בטוח שגם היא.
כואב לי להרגיש שאותה אחת שפעם ראיתי אותה כאחת לכל החיים כבר לא כל כך יושבת על אותה משבצת. הייתי מאוד שמח לתגובות וחוות דעת ואולי מישהו שעבר / עובר חוויה דומה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות