שלום לכולם,
אני בת 13 אני ממש עצובה... ולפני שאני מתחילה אני מבקשת לא לכתוב תגובות של "החיים שלך יפים לעומת אנשים אחרים" או כל מיני כאלה...
אז ככה: ההורים שלי התגרשו שהייתי בת 3 אמא שלי מצאה מישהו להתחתן איתו אחרי 7 שנים. עכשיו יש לי אח בן שנתיים. את אבא שלי אני בקושי רואה ואני מרגישה אבודה בתוך עצמי.
אני בשיעורים של הבית ספר כל הזמן חושבת על דברים אחרים (בנים) ואני לפעמים לא כל כך מרוכזת בכיתה. אני מנסה להתקרב לדת. יש לי שיחות אישיות עם הרב שלי והוא עוזר לי המון. והבעיה היא שעכשיו אין לי טלפון כי הוא נשבר ועוד יומיים בערך יהיה לי טלפון חלופי... ולגבי הקטע של בנים... יש ילד שאני אוהבת שנה וחצי בערך(אני אוהבת אותו מכיתה ז' עכשיו אני בכיתה ח') אמרתי לו בכיתה ז' שאני אוהבת אותו אבל הוא לא אוהב אותי... אבל היינו ידידים ממש טובים ולפני חודש בערך אני שיקרתי לו לגבי משהו... ועכשיו אין לו אמון בי. עכשיו (אחרי חודש שאנחנו לא מדברים) שלחתי לו הודעה בפייסבוק והוא פשוט סינן... אוףףףףףף נמאס לי כבררררררררר למה זה קורה לי?? אמרתי כבר ל-3 בנים שאני אוהבת אותם ואף אחד מהם לא אוהב או אהב אותי...
מחכה לעצות שלכם. תודה מראש...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות