שלוםם..
קודם כל יש לציין שמגיל קטן אני מאוד מפונקת. כל עבודה שהלכתי אליה ואמרו לי קצת לנקות או קצת לעמוד על הרגליים או קצת שמעתי חפירות מהמנהלים פשוט הלכתי משם אחרי שעה
עד גיל 20 עשיתי שירות לאומי ואבא שלי היה נותן לי כל מה שהייתי צריכה ,
ולפני שנה התחתנתי ברוך השם ומאז אני כמובן יושבת בבית .
יש לציין שאני שואלת כאן מוויכוח עם חברה ולא מקושי כלכלי כלשהוא, כי הכל בסדר ברוך השם ובעלי דיי שמח מזה שאני בבית.
יצא לי לדבר על העניין הזה עם חברה שלי והיא שאלה אותי האם באמת אני רואה את עצמי עד סוף חיי בבית ?
מצד אחד כשהיא הציגה את זה ככה שכולם הולכים ומתקדמים ורוכשים חברים ומוצאים תעסוקה התעסוקה שלי זה הבית בלבד.. חברות לא חסר לי כי יש לי את החברות שלי מהעבר, אבל בכל זאת, היא אמרה שאלו חיים נטולי סיפוק והגשמה עצמית
עכשיו(!!) אני לא מהבן אדם שמסוגל לשבת על התחת ללמוד. אני לא אוהבת את זה אני שונאת את זה ומבחינתי זה בזבוז זמן, ככה שאם אני הולכת לעבוד העבודות שיש בשוק בלי לימודים הן לא מזהירות בלשון המעטה. אבל בנתיים לא מפריע לי לקום מתי שאני רוצה ופשוט לטייל לבקר את ההורים שלי ולחכות לבעלי שיחזור מהעבודה ולהיות עסוקה בבית. אנחנו גם בעזרת השם הגדול מצפים לבן בקרוב אז מניחה שאני אהייה עסוקה איתו.. אז למה זה כ"כ מוזר לאנשים?
היא אמרה לי שאני מפספסת את עצמי..
ובכל זאת, אני לא אלך לעבוד כי זה לא רצוני כרגע ונראה לי שלא בכלל, אבל למה אתם חושבים שיש לי את הבעיה הזאת שאני פשוט לא מצליחה לעבוד בזמן שכולם סביבי כן?
ואל תגידו לי עכשיו זה כי הייתה לך אפשרות כי אבא שלי לא בדיוק שמח וצהל לפרנס אותי והיו לנו הרבה ריבים על הקטע הזה ובהתחלה היו גם הרבה פעמים שהייתי ללא כסף בכלל עד שהוא הבין שזה לא יקרה, זה גם לא גרם לי לצאת לעבוד.
אתם חושבים שיש לי בעיה כלשהיא ?
כי אני מנסה לחשוב כי מקומות חדשים לא מפחידים אותי. ואינטראקציות עם אנשים גם לא יש לי הרבה חברות. זה מין תחושה של אין לי כוח תנו לי להשתחרר ולעשות מה שבא לי. מה אתם חושבים על העניין הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות