כל מקום הייתי עד עכשיו היה כישלון, לא התמדתי יותר מארבעה חודשים.
במקום עבודה הראשון הייתי בחרדות בלילות ובימים, לא עמדתי בזה ועזבתי.
באחד הבא העיפו אותי, כי לא תיפקדתי כמו שהבוס רצה מסתבר.
וכן הלאה.
כשיש לי עבודה,אין לי חשק לכלום. גם בשבתות ובערבים אני חושבת על זה שמחר צריך ללכת שוב, אני בד"כ מחכה לשניה ללכת הביתה. ואני פשוט לא שורדת את זה.
אין לי חרדות מחוץ לעולם העבודה,אני דווקא רגועה. ובלימודים הצטיינתי.
יכול להיות שזה קשור לערך עצמי נמוך, לציפיות גבוהות מעצמי, לתחושת כישלון, או לרצון להיות הכי טובה.
אבל זה לא מעניין אף אחד המחשבות המפגרות האלה, כי שורה תחתונה אני בלי עבודה וצריכה כסף.
כן, התחלתי איזה תואר מעפן, אני נהנת, אבל צריך לעבוד שנה גדי לקבל את התואר סופית...
אין לי כסף לפסיכולוג כי אני לא עובדת.
חברות שלי עובדות, מתקדמות, מתפתחות, ואני בבית סופרת בלטות. אני לא רעה, שמחה בשבילן. אבל מה יהיה איתי לעזעזל?
העולם רואה הצלחה באיזה קריירה השגת בחיים ובמה אתה עובד.
פונה אל חוכמת ההמונים, כי לי כבר אין מה לומר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026