חושבת שיש לי משיכה לבנות, פוחדת להתנסות. אני לסבית? בי? סתם מתלבטת?

אהלן, אני בטוחה ששאלו את השאלה הזו המון, וכן שיש המון אנשים שיוכלו להזדהות איתי ולייעץ.
אה, ואני בכיתה י"ב למקרה שזה רלוונטי.

מצד אחד, משאני זוכרת את עצמי, אף פעם לא היו לי רגשות מיוחדים לבנים. כשהייתי בכיתה ד' אני חושבת שחיבבתי מישהו מהכיתה, בגיל 16.5 יצאתי לדייט אחד עם מישהו שבמהלך הדייט חיבק אותי מאחורה והרגשתי קצת חרמנית מהמגע, בשנה שעברה היה ילד מהשכבה מעליי שרציתי לדבר איתו ולא היה לי אומץ לגשת. יש לפעמים בנים חתיכים שאני רואה בטלוויזיה וחושבת שהם חתיכים ומרגישה שתאורטית הייתי שמחה לשכב איתם (אע"פ שקשה לי לדמיין אותי ספציפית שוכבת עם מישהו, אבל נגיד בפורנו וכאלה אני יכולה להתחרמן מהם). מעבר לכך, מעולם לא היו לי רגשות עמוקים, לא פיזיים, למישהו, חוץ מהילד ההוא מכיתה ד', אבל לא נראה לי שזה נחשב...

מצד שני, גם עד לפני גיל 16 בערך בכלל לא העזתי לחשוב על זוגיות או על יחסי מין עם בחורות. עם כל זאת, בשנה שעברה התחלקנו למגמות, ובאחת מהמגמות שלי יש מישהי שמשכה את תשומת לבי. הייתי מסתכלת עליה הרבה, לא הרגשתי דלוקה עליה, אבל היא משכה את העין שלי בלבוש המיוחד, בשיער השונה, בכך שהיא מאוד אינטליגנטית, יודעת הרבה דברים ולא שמה על אף אחד...
השנה היינו צריכות לעשות עבודה מסוימת ולעבוד בה על אותו מחשב, ובהפסקה שלפני אותו שיעור ישבתי בחוץ והיא התיישבה לידי ודיברנו, ממש נהניתי בשיחה איתה, כשהיה צלצול ממש התאבסתי, אבל המשכנו לדבר בחוץ עוד כמה דקות עד שהמורה הגיעה. בשיעור עצמו ישבנו ביחד וצחקנו הרבה, היה לגמרי שווה את הנכשל שקיבלנו בעבודה :)
עד היום עולה בי חיוך לנוכח הזיכרון הנעים הזה מאותו יום.
הייתה תקופה מאז שבה כל כך שמחתי לראות את הבחורה הזו בבית הספר, הרגשתי שהלב שלי קופץ כל פעם שאני רואה אותה, רציתי להרשים אותה, חיפשתי תירוצים לדבר איתה והייתי חושבת עליה הרבה. זה עבר לי בערך אחרי שבועיים כי הפסקנו לדבר, חוץ משיחות חולין פעם ב... אבל עד היום אני עדיין רוצה לחדש את הקשר הדל שהיה לנו, לפני כמה ימים ישבתי עם כמה בנות מהשכבה בחצר וראיתי את אותה בחורה יושבת לבד, כל כך רציתי לקרוא לה שתבוא לשבת איתנו, אבל לא היה לי אומץ ורק הסתכלתי עליה...

באופן כללי, במהלך שנות התיכון הרגשתי (ואני עדיין מרגישה) תחושה מוזרה כשהייתי מדברת עם בחורות שנראות אטרקטיביות בעיניי.
יש לי תחושה כזו גם כשאני מדברת עם בנות שאני יודעת שהן בקטע של בנות.
זו תחושה כזאת של התרגשות קלה, מבוכה וצורך להרשים אותן.
בנוסף, כשחברות מדברות איתי על חתיכים אני לא מתרשמת בכלל. במקרה הטוב, הייתי מסתכלת על בנים במכון וחושבת שיש להם גוף יפה.

אני לא יודעת למה זה קורה ומה עובר עליי, ואם זה בכלל מעיד על משהו, או שאני פשוט מרגישה מושפעת מכל הסיפורים שקורים סביבי, או שזו סתם סקרנות וצורך לדעת על עצמי הכל.

מביך אותי להתייעץ בנושא עם אנשים שאני מכירה, עוד יותר מביך אותי ללכת לאיזה מועדון ולהתנסות עם מישהי כי אני בכל מקרה ארגיש לחוצה מדי, לא סקסית בשום צורה ולא מנוסה בעליל.
לעומת זאת, לשבת ולחכות שהנסיכה על הbmw הלבנה תיתן לי יד ותדלג איתי לעבר האופק בטח לא יניב תוצאות.
אז מה אני עושה? האם אני לסבית? בי? סתם מתלבטת? איך בכלל אני אמורה לדעת מה אני אם אין לי אומץ אפילו להודות בפני החברות שלי שאני מתלבטת בנושא?
אשמח לקרוא סיפורים אישיים ולקבל חוות דעת :) ❤