אני מאוהב בילד מהכיתה שלי כבר 4 שנים בסוף השנה הזאת... אני לא יודע מה לעשות אני כל כך רוצה אותו אבל אני לא יכול לקבל אותו וזה הורג אותי... אם זה הנגיעות שאנחנו נוגעים אחד בשני.. החיבוק, איך שהוא צוחק, העיניים שלו שזוהרות שהוא מחייך, המגע הרך שלו.. אני אוהב בו כל דבר מהכי קטן להכי גדול וגם הדברים בו שנראים לאחרים כמו פגמים בו בשבילי הכי מושלמים שיש... ואני לא יודע אם הוא גיי או בי אבל אני יודע שיש סיכוי גבוה ואני לא אפרט למה כי זה יהיה ארוך אבל אני בטוח שיש סיכוי אני פשוט פוחד לשאול אותו אני לא יודע מה אני יעשה.. אנחנו כל היום ביחד בכיתה יושבים ביחד בהפסקות אחרי הצהריים בערבים מדברים בפלאפון מלא.. אני לא מסוגל פשוט לחיות ככה שכל הודעה שאני רואה את השם שלו על המסך הלב שלי מתחיל לדפוק ושהוא מתקשר בשעות הקטנות של הלילה ומדבר איתי בפלאפון עד הבוקר ואז אנחנו מגיעים לבית ספר עייפים וישנים על השולחן ומחזיקים ידיים בין הכיסאות איפה שאף אחד לא רואה בשולחן הזה בסוף..
אני לא יודע מה לעשות.. אני מרגיש שאני מאבד את זה, את השליטה הזאת שחשבתי שהייתה לי פעם.. אני כל היום חושב עליו וזה לא עובר ואני לא יצליח לנתק איתו קשר בחיים אנחנו גם מתגייסים לצבא לאותו מקום (מילאנו בכוונה ככה ויצא לנו שכן) מה שנראלי כמו טעות ענקית עכשיו.. אבל אני יודע שזה לא טעות כי אני יודע שבלעדיו אני פשוט ימצא את עצמי לא מרוכז ובוכה מתחת לשמיכה לבד במיטה.. מה לעשות עם זה? לקחת את הסיכון ולספר לו? זה שווה את זה? בבקשה תעזרו לי אני מרגיש שאני לא חי בלעדיו כל מה שיש לי בראש זה הוא..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות