אני בן 25.. לאחר מחשבות רבות על כל מיני לימודים ומעצם היותי לא החלטי לפני שנה התלבטתי בין רפואה , הנדסות , משפטים בכל האוניברסיטאות ובאמת הייתי מבולבל כי כל האופציות היו בניי. לבסוף בעצת הסביבה הלכתי להנדסת חשמל בטכניון ולא שיערתי שמדובר בלימודים כה קשים , הייתי רגיל תמיד ללמוד לבד להשקיע ולהצליח וכך היה בתיכון הפסיכומטרי וכל מסגרת אחרת . הגעתי ללימודי הנדסה בשוק לא כזה סגור שרוצה להיות שם אבל מבין שחשוב לי תואר פרקטי ויוקרתי .. החלפתי כל שניה מערכת שעות ובקושי נכנס לקליקות החברתיות, אני בנאדם אהוב שמוצא תמיד חברים אבל הרגשתי שלא מצאתי את הפרטנר בלימודים האלה כדי לשרוד .. בכל מסגרת שהייתי היה לי חבר / ידידה שהיו שותפים לתסכול ולהחדרת מוטיבציה וככה הצלחנו לעבור הכל .. בלימודי ההנדסה שמדבוכ במאות סטודנטים וכן בגלל שהחלפתי מערכת שעות כל פעם מצאתי את עצמי מבולבל כל פעם למדתי עם אחרים אבל לא הרגשתי שהלמידה נכונה ושבאמת מצאתי בנאדם שטוב לי ללמוד איתו מבחינה לימודית וחברית.. זה נשמע הזוי אבל באמת זה הקשה עליי.. ראיתי כל מיני זוגות בתואר לקבוצות והרגיש שהם מגובשים ועוזרחם אחד לשני ומשום מה כנראה בגלל הגישה שלי לא הצלחתי להסתדר ולמצוא את עצמי .. מצאתי את עצמי אחרי סמסטר עוזב , הרמתי ידיים מהר מדיי זה נכון אבל באמת סבלתי לא תיארתי דקושי חברתי יהיה לי ... אני כעת אחרי מנוחה של כמה חודשים ומבין שהייתה לי טראומה אבל לא מעוניין לוותר על הלימודים... השאלה היא אם ללכת שוב ללימודי ההנדסה שהם לימודים שיותר קשים מנטליים מאשר הבנתיים ולקוות שאמצא פרטנרים או ללכת ללימודים אחרים שפחות נתלים על הלמידה המשותפת כמו בהנדסה כמו משפטים חשבונאות שחלילה אם לא אמצא את עצמי לפחות באמצעות חרישה לא קיימים סיכוי רב לנשירה... בבקשה תעזרו לי אני כל כך מפחד מהעתיד ובאממת מבין שבהנדסה בלי פרטנרים נכונים וחברים יהיה לי קשה להסתדר ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות