אני מתחרפנת.
שום דבר לא עובד לי, הכל מתפקשש.
הכל לא טוב, עזבו אם לא טוב יכולתי עוד להסתדר.. הכל חרא.
לפני חודשיים אבא שלי עבר התקף לב חמור ולא התאושש.
מאז כל הבלגן בבית היה עלי ועל אחים שלי.
לנקות, לסדר, לארגן,קניות,ארוחות בוקר וכו'..
ועשיתי את הכל בלי להתלונן.
כי הבנתי שיש אנשים במצב יותר גרוע ואני צריכה להתמודד עם זה.
אבל אני לא מצליחה.
למה? כי אין לי אם מי לדבר על מה שעובר עלי..
יש לו המון חברים טובים, ואני מדברת איתם המון. או יותר נכון הם מדברים ואני-מקשיבה.
אין אף אחד שיכול להיות שמה בשבילי..
אני מרגישה שאני מאבדת את זה..
התחלתי להרגיש שאין לי שליטה על כלום.
אז התחלתי לעשן.
אני יודעת זה זבל, זה חרא! אני יודעת.
ואני אפילו לא יודעת למה אני עושה את זה! אבל אני לא רוצה להפסיק.
ואז התחילו הכאבי ראש.
מין כאבי ראש כאלה שלא מפסיקים.
אז אני חיה על משככי כאבים.. אבל היום גמרתי את הכדור האחרון של כל המשככי כאבים שהיו לי בבית. ונגמר לי הסיגריות.
ואין לי אם לדבר או את מי לשתף ואני פשוט מרגישה שאני עומדת לעשות משהו מטומטם שאני מתחרט עליו.
אבל אין מי שיאמר לי לא לעשות את זה. כי אין אף אחד שמקשיב.
בקיצור, אני צריכה עזרה,מכל מי שהיה מוכן לקרוא את הפוסט הזה עד הסוף. אני צריכה עזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות