אני דתיה, אני בת 21, אני יוצאת בערך חודשיים וחצי עם בחור מסורתי, קשר מאוד אינטנסיבי, נפגשים כמעט כל יום.. יש לי רגשות מאוד חזקים כלפיו, ואני יודעת שגם הוא אוהב אותי מאוד...פעם ראשונה שיש לי חבר, ככה שעד עכשיו כל חיי שמרתי נגיעה... ויש לנו קושי ממש גדול עם כל העניין הזה, אנחנו אמנם לא שומרים לגמרי אבל כן ישלי גבולות מסוימים שקשים לו מדי, והוא כל הזמן אומר לי שהוא מכבד את זה שלא נקים יחסים לפני החתונה למרות הקושי אבל שאני כן צריכה להתגמש בשבילו על דברים אחרים, לא חמורים מדי אבל עדיין לא מקומות שהייתי רוצה להגיע אליהם... לפעמים קורה שאני בלהט הרגע עושה דברים שאני לא הכי שלמה איתם...ומאוד קשה לי עם זה, וגם לו קשה שקשה לי עם זה ושנינו מתוסכלים ומבואסים.. ניסינו לקחת הפסקה בקשר אבל זה לא צלח ונגמר בדמעות של שנינו...אנחנו מאוד אוהבים, אנחנו יודעים שנרצה להתחתן בעוד משהו כמו שנה..אבל לא יודעת איך ואם נצליח להעביר שנה ככה כשאני עם ייסורי מצפון כאלה והוא עם כ"כ הרבה באסה...מה עושים במצב כזה? איך מסתדרים עד אז? אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו אבל מצד שני גם לא על כל העקרונות שלי(יש לציין שזה הדבר היחיד שמפריע לנו בקשר..הוא גם מתחזק ושואף לחיות אורח חיים דתי בעתיד אבל מתקשה עם הרעיון של שמירת נגיעה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות