היי לכולם
אני בן 32, בחור רציני, אקדמאי, עובד בתחום הפיננסים.
חיי די חיים שיגרתיים רק חסר לי את הדבר הכי בסיסי והוא אהבה
עברתי בתור ילד קטן סדרת ניתוחים שהותירו לי צליעה קלה ברגל ימין. הצליעה לא מפריעה לי בחיי היום יום בכלל, אני עובד, יוצא עם חברים, מבלה, נוסע לחו"ל הרבה עושה הכל (להפך, אני טיפוס בליין שיוצא כל יום).
העניין הוא שהצליעה גורמת לי להיות חסר בטחון עם בחורות.. הביטחון שלי רק הולך ומחמיר.
לפני שנה, נרשמתי למשרד שידוכים. אחת השאלות שם הייתה אם יש לי מגבלה כלשהי, פירטתי על המגבלה הקטנה, פגשתי את מנהל משרד השידוכים ויצאנו לדרך.
רק שמה שלא הבנתי זה שמנהל המשרד קיטלג אותי בקטגוריית הנכים ומהרגע אני לא יכול לצאת מזה
בחורה ראשונה- בחורה עם 3 אצבעות בכל יד. אני לא רוצה לפגוש אותה, הדבר היחיד בעולם שאני לא יכול לראות (פאק שלי) זה מספר אצבעות לא שיגרתי, דיברתי איתה, בנוסף לבעיית אצבעות נשמעת אוטיסטית וככה חמקתי מלהיפגש איתה
בחורה שניה- אמרו לי נכות קלה, אמרתי סבבה. מגיע לדייט, מגיעה בחורה עם שיתוק מוחין קשה, עיניים פוזלות, ליקוי בדיבור, קול מתכתי, ישבתי איתה שעה וחצי וכמובן שאחרי יום לא המשכנו.
יצאתי בעצבים ממשרד ההיכרויות, קיבלתי החזר חלקי
מאז יצאתי לדייטים, אף אחת לא רצתה להמשיך, ובפעם האחרונה החלטתי לספר בעצמי על המגבלה הבאמת קלה לפני הדייט, הפעם קיבלתי הברזה של הרגע האחרון ע"י מישהי (בת 30, תואר שני) שטענה שהיא לא בנויה לקשר- אחרי שהיא התחילה איתי באתר!
אני מרגיש מדוכדך בקטע הזוגי, זה הגיע לרמה שקשה לי לפרגן לזוגות, משתדל לצאת יציאות שלא כלולים בהן זוגות וממש רע לי. נשבר לי מאתרי היכרויות, הכל נראה כל כך מכני ומיותר, אני יוצא עם בחורה, היא לא רוצה, אפילו כבר לא אכפת לי
המצב מייאש ואני מרגיש אבוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות