לא מצליחה לשכוח את האקס, לא מוצאת את עצמי

מתנצלת מראש על המגילה, הסיפור שלי הוא בכלל לא פשוט.. הכרתי בחור לפני כמעט שנה, שקטן ממני ב 5 שנים. לא נתתי לזה הזדמנות בהתחלה היינו רק ידידים ולא חשבתי אפילו על לצאת איתו, היינו רק מדברים וצוחקים בפייסבוק ותמיד כשהוא ניסה לדבר על זה אני הייתי אומרת שאין מצב והוא קטן וגם גר רחוק ממני (אני גרה בדרום והוא בצפון), והוא היה זורק לי יציאות שעוד נתחתן וכאלה, ולא התייחסתי ברצינות. עם הזמן התחלנו לדבר יותר בטלפון, והוא סיפר לי שהוא יתום ומרגיש שהוא רוצה לבנות בית ומשפחה משלו, ואני איכשהו נשאבתי לתוך זה, הפעם הראשונה שפגשתי אותו הייתה במקרה, נסעתי לחברה בצפון ואמרתי לו שאני שם ונפגשנו, יצא שהיה לנו סופ"ש חלומי בבית של משפחה שלו, כמובן שישנתי עם אחותו.. הקשר נמשך עד שהיה בינינו ריב ראשון שגרר בעקבותיו עוד הרבה ריבים.. הייתי באה בשבילו המון לצפון והוא לא בא בטענה שהוא ביישן. בכל התקופה הזאת אני זאת שבאתי והפסדתי כמה עבודות כדי להיות קרובה אליו, כל הזמן הרגשתי שאני נלחמת אבל על מה? הוא כל הזמן רק היה מושך אותי במילים שהוא אוהב אותי וכו' אבל בפועל הוא לא עשה בשבילי כלום חוץ מלדבר.. אני חייבת לציין שאני מתחזקת בדת וכשהקשר התקדם ישנתי לידו המון פעמים עם דלת פתוחה והוא לא ניסה לגעת בי אפילו פעם אחת שזה משהו שגרם לי להיקשר אליו עוד יותר, הוא כיבד אותי, הוא אף פעם לא ניסה להרים לי את החולצה אפילו!! חוץ מנשיקה וחיבוק לא היה שום דבר, וכבר עברה כמעט שנה.. ישנתי איתו אולי 100 פעמים אם לא יותר, וכלום.. אז מצד אחד אני לא מבינה, הוא משחק בי? מה הוא באמת רוצה ממני?? הוא אומר לי שהוא מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה ואחר כך אומר לי תביני זה לא שאני לא אוהב אותך אני פשוט תקוע עם עצמי עכשיו.. ואז שוב עושה לי רגשות אשם כאילו אני אשמה והוא בכלל לא אמר שהוא לא רוצה.. כל התקופה הזאת הוא מתנהג מוזר, ואני לא יודעת מה לחשוב.. הייתי באה כביכול לבנות במשפחה שלו כדי להיות קרובה אליו ומן הסתם הוא ידע שבאתי בשבילו.. החוסר ביטחון שלי גורם לי להתפשר על דברים שאני לא מאמינה שפעם הייתי מתפשרת עליהם.. אולי הייתי צריכה להתחיל מזה שעליתי במשקל 40 קילו.. והוא הכיר אותי ככה, הוא לא הכיר אותי קודם, אבל אני מרגישה שזה אחת מהסיבות לזה שהקשר הזה הגיע למצב כזה. בלי להשוויץ, כל מי שמכיר אותי אומר שאני יפהפייה, כולל החברים הקרובים שלו והמשפחה שלו, אבל אני לא מוצאת את עצמי, המשקל הזה גרם לביטחון שלי לרדת בצורה קשה, ואני לא אחת שעושה או עשתה דיאטות בחיים שלה, אני לא רגילה למצב הזה כל החיים שלי הייתי רזה והחיים שלי התהפכו ב 3 שנים! הסיבה ששמנתי היא שפשוט עברנו דירה והייתי ספורטאית הייתי רגילה לעשות ריצה עם חברה שעתיים כל יום ופשוט זה שעברנו זה שינה לי הכל כבר הפסקתי עם הספורט ונכנסתי לעבודה במשרד והייתי אוכלת שטויות בשעות לא שגרתיות וזה פשוט היה כדור שלג שלא עצר, אני לא יודעת מה לעשות כדי להוריד את המשקל הזה ואני מפחדת שאני לא אצליח ואשאר ככה, שאף אחד לא יסתכל עליי במצב הזה.. עכשיו אני והוא לא מדברים כי ראיתי שהוא הוסיף לחברים בפייסבוק מישהי שפעם הוא היה איתה בקשר, למרות שלידי הוא דיבר איתה והיא מחקה אותו ואמרה לו שלא ידבר איתה, היה נראה לי מוזר שהוא החזיר אותה לחברים-זה גמר אותי ופשוט אמרתי לו שהוא לא ישמע ממני יותר וכבר שבועיים שהוא לא שמע ממני, כשמחקתי אותו מהחברים הוא חסם אותי ואחרי שבוע הוריד את החסימה, אבל הוא לא ניסה ליצור איתי קשר וגם זה איפשהו אומר לי שאולי רק אני זאת שאהבתי אותו מאוד בכל התקופה הזאת, אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי למרות שכל החברות שלי והמשפחה הקרובה אומרים לי שהוא בן 21 ולא ייצא לי ממנו כלום ושהוא לא בא ולא עשה בשבילי כלום, אבל בכל זאת הראש שלי לא מפסיק לחשוב עליו.. המשפחה שלו אצלי ברשימה ומדברות איתי פעם ביום יומיים, וזה יותר קשה.. אמרו לי למחוק אותם, רציתי אבל אני לא יכולה אני יותר מדי קשורה למשפחה שלו הם מאוד אוהבים אותי, הם לא אשמים שהוא כזה.. נכנסתי לעבודה חדשה אבל גם זה לא משתיק את המחשבות כשאני יוצאת משם, הכל צף ובמיוחד בלילות ובשבתות בחגים שאני כמובן שומרת.. איך משחררים את העצב? איך יוצאים מהמשקל המזעזע הזה שעוצר לי כל כך הרבה דברים בחיים? לא מצליחה לבד, מנסה לעשות דיאטות קיצוניות ולא הולך, מנסה דיאטה נורמלית וגם אני פשוט חוזרת להרגלים ישנים ולא מצליחה להאמין שאני אוריד את כל זה! אני לא רוצה להישאר בגוך השמן הזה, אני שקלתי פאקינג 48 קילו והייתי נראית מושלם, עכשיו אני מרגישה כמו איזה דוב שאף אחד לא יסתכל עליה :( בבקשה קצת אור בכל החושך הזה..