בגידה אפלטונית

אני בחרתי לחיות עם הזיכרון עד שהזיכרון יבגוד בי !
הסיפור שלי ארוך, סבוך ומסורבל אבל אני אדם אינטואיטיבי!

הפרטים החשובים: אני בת 40 נשואה 18 שנים ואמא ל-3 ילדים.
אני ילדה נצחית בנפשי וחיצוניותי. אני נראית 10 שנים פחות.
לא מחמיאה לעצמי סתם כולם בהתחלה חושבים כך.


אני סטודנטית לפסיכולוגיה ופילוסופיה שנה שלישית ועוסקת במקצועות האינטרנט והתקשורת.

אני בחורה כובשת ויפה , לא קונבנציונאלית ומלאת כישורים.


לפני שנה מתוקף עיסוקיי המקצועיים הכרתי בחור רווק שצעיר ממני בשמונה שנים .
חיצונית על פניו זה לא נראה אבל בגיל זה ספור.

לאחר שהתחלנו להכיר על מנת לתת משירותיי המקצועיים, גלשנו לשיחה אישית יותר.
לאט לאט עם הזמן נעם לי קולו וקולי נעם לו וזה רק בטלפון. התחלנו לנהל שיחות עבודה ואישיות במשך תקופה, עד שלילה אחד גלשנו לשיחה עד אור הבוקר.

מאותו היום הרגשתי משהו שקורה לי ועפתי באוויר, הבחור לא מיהר לגלות רגשות, מאידך היה מתקשר הרבה בטענות לעבודה ומשם שוב לשיחות אישיות.
לאחר חודשיים של הכרות ושיחות נעימות וארוכות בטלפון ובערוצי תקשורת אינטרנטיים. ותמיד בהתחלה היה עונה מיד לטלפונים שלי או מתקשר בעצמו ומלא סבלנות . ושוב כל זה בטלפון , ללא פגישות.
טסתי לחו"ל הוא זכר את הטיסה שלי וצלצל אליי בדיוק שהגעתי לנתב"ג, כאילו בירר מתי הטיסה אמורה לצאת. דחיתי את השיחה כי בן זוגי נכח עימי, הוא לא וויתר וביקש בסקייפי שאתקשר אליו בין מדפי הדיוטי,מדפי הדיוטי ושתהיה לך טיסה נעימה כתב .
ששאלתי אם זה משהו דחוף , הוא השיב " לא , לא ביזניס" .

הבנתי שהוא פיתח אליי רגש, ועשיתי הכל כדי להתקשר אליו, התקשרתי ושמעתי התרגשות גדולה ודיברנו קצת וכאילו הוא נרגע. אחר כך שלח הודעה שאני יפתח את הסקייפי בחו"ל. כמובן שהטיול שלי ה"תקלקל"- כי מרבית מהזמן הוא היה תקוע לי במוח.

מאז המשכנו את הקשר, אבל טרם דיברנו על אהבה כאילו רק על בזניס ועל הדרך שיחות אישיות. לאחר תקופה ממש נקשרנו, עד שהתחלתי להרגיש שהוא תקוע ולא ממהר להיפטר ממני אבל מצד שני גם לא מתקדם.
יום אחד הוא ביקש בבדיחות הדעת : " תעזבי את הילדים ובואי לגור איתי בתל אביב". אני מאמינה שבכל צחוק מסתתרת לה אמת עברו מספר שבועות וניסיתי ל"הדליק" אותו בבקשה שאני רוצה להפסיק לבצע את הפרויקט עבורוו. שיחפש לו מישהי או מישהו אחר.

ניסה לשכנע אבל סירבתי. בסוף הוא קצת כעס והקשר נותק. לאחר מספר שבועות הרגשתי קושי בלעדיו וקראתי לו שוב בסקייפי, הוא העריץ את כישוריי ואת הייחודיות שבי. לאט לאט שוב הקשר התהדק והתחלנו לשוחח בטלפון ביותר פתיחות.

סיפקתי לו פרויקטים חיצוניים כי רציתי שהוא יצליח משום שהוא היה בתחילת דרכו בעסק שלו. (איש אינטרנט) ושוב שיחות ארוכות והקשר הולך ומתהדק וכל זה רק בטלפון .
ואז יום אחד נפתחנו ממש אחד לשנייה בזכותי, ידעתי לפתוח אותו .
ראיתי שהוא במצוקה מטראומה מהילדות ועליתי על זה לבד. מדובר באדם שאוהב להתבודד, מנותק דיי חברתית , לא מרבה לבלות , יתום מאב ודיי עצור ודיסקרטי.
דאון דיפר דיי עצבני. משקעים מהעבר הרחוק ככל הנראה.
הצלחתי לדובב אותו ולדבר על המשקעים, וגיליתי לו בשלב הזה שאני סטודנטית לפסיכולוגיה.
לאט לאט הוא פיתח תלות ואמר שהוא מרגיש אליי, אבל לא מאוהב.
ואולי זו אהבה אפלטונית שאל וכל זה בטלפון. כל הזמן הזה לאורך כל השנה ביקשתי שניפגש (חשוב לציין שאנחנו גרים בערים שונות ומרוחקות ) לאורך כל הקשר הוא ידע שאני נשואה אבל לא כדת וכדין וידע על 3 ילדים.

לילה אחד הוא נפתח אליי מינית ועשינו סקס בטלפון. ועוד כל השיחות בחצי שנה האחרונה היו הכי פתוחות לאדם שהוא סגור מטבעו. אפילו פעם אחת הוא נבהל מעצמו וביקש להפסיק את הקשר וחשב שאני אובססיבית כלפיו.
אני כמובן התקשרתי להודעה הזו ומיד ידעתי כמו תמיד להרגיע אותו ולשנות לו את הדעה. לאחר שיחה איתו הוא שינה את הדעה לאחר שאמרתי כן כדאי שנפסיק ואני לא אובססיבית פשוט נעים לי לשוחח איתו.

לאחר השיחה הוא השאיר לי מייל שהוא מרגיש מטומטם שהוא אמר לי ככה והוא מתנצל והוא יודע שהוא רוצה בקשר וטוב לו בקשר הזה.


כמובן שאני היחידה שהוא נפתח אליה בחייו, למרות שהיו לו כמה מערכות יחסים בחייו. דיבר איתי שעות רבות בטלפון מה שהוא לא נוהג לעשות גם לא פנים מול פנים. בין כל השיחות והקשר ניתקתי כמה פעמים את הקשר כדי לא להיגרר ובאמת לנסות להתגבר. ושוב החזרתי אותו בטענות עבודה וכדומה...

התרגזתי עליו שאני תמיד דואגת לו ומספקת לו עבודה והוא לא טורח לתת לי משהו ממקצועיותו שרציתי ללא תמורה.
ושוב ניתקתי והחזרתי. הוא תמיד חזר לקשר ושמח לחזור. כמובן כל זה היה קשר טלפוני .

עד שיום אחד הוא ידע שאני בדרך לאזור מגוריו והתקשר בדיוק שהייתי בדרך ורצה לפגוש אותי סוף כל סוף לאחר 10 חודשים. אני כמובן ניסיתי ליצור פגישה והוא נמנע עד שבסוף הוא יזם אותה בעצמו.

המפגש היה לוהט והוא התרגש מאוד לקראתי וטען שתמיד שהוא חשב עליי אני התקשרתי ותמיד היה בא לו לחטוף אותי מהטלפון .. ותמיד שהוא מקיים יחסי מין עם אחרות הוא מדמיין שזה אני.
בתחילתו של הקשר הוא היה בזוגיות שנה ולאחר 4 חודשי הכרות הוא עזב את החברה שלו.

לא היו יחסי מין בנינו אף פעם חשוב לציין. זו הייתה פגישה אחת בלבד. שהייתה מהולה בערימות של נשיקות וחיבוקים וליטופים, התרגשות עצומה של שנינו שרציתי ללכת הוא ביקש שלא אלך אבל בכל זאת הייתי חייבת להתחפף.
למחרת הוא לא התקשר גם אני לא!

אבל אחרי יומיים יצרתי קשר שוב והוא כמובן ענה ודיבר ודיבר .
מאז המשכנו לדבר ואני שאלתי אם הוא מאוהב השיב שלא כי אינו יכול לממש את האהבה שלו. אבל הוא מרגיש יש לו רגש.

ושוב "איימתי "הפעם שאני מפסיקה את הקשר כי אין טעם. והוא כל כך התרגז שהבטיח שהוא עוזר לי הפעם. הפעם הזו הייתה ארוכה יותר עד שבעלי עלה על הקשר ויצר איתו קשר. שוחח עימו בנעימות . ואז גילה לי שהוא דיבר איתו. הוא הבטיח לבעלי שהוא לעולם לא ייצור איתי קשר וגם אם היא תתקשר אני לא יענה לה.

ברור שהצלחתי להחזיר אותו אליי והוא לא עמד בהבטחתו לבעלי. בעלי ואני נפרדנו לשבועיים ובזמן הזה סימסתי שאני צריכה אותו והוא התקשר ב3 בלילה בדיוק בזמן שרציתי ושוב עד אור הבוקר שיחה ארוכה שבה הוא התוודה שהתגעגע אליי מאוד והוא הרגיש חרא .

ולמה שלא תהיה לנו אהבה אפלטונית ועוד… מאותו היום כל הזמן אני זו שהייתי צריכה ליזום את הקשר, הוא התרגל שאני היוזמת. סידרתי לו שוב פרויקט ובתמורה חשבתי שהוא יעשה למען ביתי מה שרציתי . הוא ביקש ברטר וזה כל כך הכעיס אותי שהוא הפריד בין ביזניס לפלז'ר.

כתבתי לו מכתב סרקסטי על כל ההכרות שלנו , שבסופו אני מתוודה על שקר אחד בלבד והוא שאני נשואה כדת וכדין. כמובן שגם הוא השיב בסרקסטיות. ביקשתי שיחסום אותי בפייסבוק . חשוב לי לציין שהוא תמיד קינא בגברים אחרים שעובדים איתי מתחומו והיה שואל אודותיהם אם אני מפתחת קשר אינטימי איתם וכדומה.

מאז אותו היום הייתה דממת אלחוט בנינו. אין ערוצי תקשורת לעקוב אחרי אחד השנייה. אין דיבורים אין כלום. הבן זוג שלי חזר הבייתה. ואז שוב תקפו אותי געגועים אליו ולראשונה וויטספטי לו. חשוב לציין גם בסוגייה זו שהוא אינו מרבה להיות בוואטס ,אבל מאותו היום שוויטספתי לו הוא נמצא כמעט כל יום.בוואטס ביקשתי שיחסום אותי בוואטס אבל עד היום הוא לא חסם.
הפעם ווטיספתי לו דברים חמודים ואלו חדשות חמות יש איתי במשך 6 שעות לסירוגין , כשהוא נכנס קורא את ההודעות ויוצא ושוב נכנס ויוצא .עד ששלח אחרי כמה שעות הודעה שהוא לא מעוניין בקשר.
אחרי שבוע החלטתי שאני מנסה לעבוד עליו ,לבדוק דופק .שוב וויטספתי לו שיש לי בחור חדש והוא מעירו שיגלה לי מעט עליו אם אפשר . הוא השיב מה שהוא לא נהג כי הבטיח לי במייל שקראתי לו שקרן שזו הפעם האחרונה שאת מצליחה להוציא ממני תגובה .כמובן שהוא המשיך להגיב אמנם בקושי רב אבל השיב .שהוא מאחל לי בהצלחה עם הבחור החדש והלוואי והוא יתאים לי , ואם לא אז הים מפוצץ בדגים ושיהיה בהצלחה והוא לא מוכן להיות עונה השאלות שלי.
עבר חודש מאז,ואני מנסה לחזור לשגרה שלי עם בן זוגי. לא רוצה לשמוע עליו יותר וכך היה .

הצלחתי לעלות על מסלול של תובנות שאולי חוויתי את משבר גילה- 40 וסתם ריחפתי לי שנה בכימיית אדרופינים מטורפת. ואז קראתי פוסט בבלוג ששייך לשותף שלו מבלי לדעת שזה היה השותף שלו. יצרתי קשר מקצועי והשותף חזר בתגובה שמח להכיר אותי והתחלנו קשר מקצועי עד שגיליתי שהוא היה השותף שלו בכדרך אגב שהוא מספר לי שהוא צפה בעבודות שלי.
נאלמתי דום , ופתאום לאחר מספר ימים השותף לשעבר שלו אינו חוזר לפרוייקט עבודה איתי כפי שהציע . חשבתי מייד כי אולי הוא עירב אותו והוא חיבל לי בפרנסה . כתבתי לו מייל אחרי חודש של נתק מוחלט שאלו סיפורים הוא סיפר וניקיתי כבר את כל הקשר הזה וזה מאחוריי ושאני מאחלת לו בריאות.
הוא כמובן השיב שעד המכתב הזה לא היה לו שמץ של מושג שאני מכירה את השותף שלו והוא מיהר להתקשר לברר איתו כיצד נוצר הקשר ושהוא מסכם שאנשים מעוניינים להפסיק את הקשר שלהם איתו אז הוא מפסיק כי הם לא שווים ושאני צריכה גם לשים עליו פס וזהו.
אני כמובן לא נשארתי חייבת ופירטתי אודות ההכרות עם שותפו לשעבר ומסכמת ב:" תרשה לי לחקות אותך ולתת לך כבוד אחרון :" זאת הפעם האחרונה שאתה זוכה ממני לתגובה".
מישהו פה לא עומד במילה שלו וזה אתה .

חשוב לציין שאני טיפלתי בו פסיכולוגית על משקעי הילדות הקשים שעבר .והוא אמר שלא ישכח לעולם ושפתחתי לו נקודת אור ושתמיד אני אהיה בלב שלו.
השאלה שלי לאחר מכתב וסיפור ארוך , היא מדוע הוא התנהג כך לאורך כל הקשר ? ולמה שהוא מבטיח לא להתייחס יותר למכתביי או תגובתי הוא עדיין מתייחס גם אם הוא מציין שהוא לא מעוניין בקשר?

ולמה יש לי הרגשה שיום אחד הוא עוד יתקשר אליי? או שההרגשה נובעת רק מהפנטזיה?!

זה מייסר , בעלי יודע הכל ומנסה לעזור לי. אני וכל מי שחווה זאת חולים בוירוס האהבה שנקרא גם הדיסוננס הקוגנטיבי .
זה לא עוזר גם לפסיכולוגית בהתהוות כשהאדרופין הזה משתחרר.
תודה וסליחה על המכתב הארוך , היה חשוב לי להבהיר את כל התמונה.