היי,
אני ילדה בת 22 שאיבדה דרכה בעולם הזה.. למרות שקצת מתחזקת עכשיו ויכולה לומר שאין לי אף אחד בעולם חוץ מאבא שבשמיים והמשפחה שלי.
נמאס לי שאף אחד לא לוקח אותי כאישה לחיים למרות שאני אדם נדיב, עם לב ענק ,אחת שעושה תגבר שלה מלך ,בעלת נתינה גבוהה,נאמנה,ילדה של בית ומשפחה ולא אחת שיוצאת למועדונים ,נראית טוב לפי מה שהסביבה אומרת וכדומה .
כל הגברים חושבים שבגלל שאני לא בתולה ואחת שנותנת תלב שלה אפשר לנצל אותי ולברוח ועל כך אני גם מצטערת בכלל שהתגייסתי לצבא ולא הלכתי לשירות לאומי ואסביר עכשיו גם למה. אני בחורה מאוד עדינה ותמימה אחת כזאת שמבחינת אישיות לא מתאימה למסגרת הזאת אבל ההורים לחצו עליי כדי שזה לא יפגע לי בעבודות בעתיד כי אני גם בחורה מלומדת אחת שהגבירה 5 יח"ל פיזיקה כימיה ומתמטיקה. התגייסתי לצבא ילדה בת 18 תמימה, חיובית ובתולה אחת כזאת שציפתה שיבוא גבר שיאהב וישמור עליה ויהיה איתה בעולם הזה והיא תיתן לו את האהבה שלה שבלב אבל העולם רצה אחרת.
הכרתי בצבא בחור לא יהודי בחור שהפך לחבר הכי טוב שלי בעולם אחד שהבין אותי בקנה מידה שאף אחד אחר בעולם הזה לא הבין והייתי בטוחה שאיתו אתחתן ואיתו איבדתי את בתוליי ( דבר שאני נורא מצטערת עליו כי בסתר ליבי למרות החיבור בנינו כי הוא לא יהודי זה לא היה הולך בינינו ולא הייתי מתחתנת איתו וגם גיליתי שלא אהבתי אותו באמת) ,אבל לבסוף נפרדנו כי הוא לא קיבל את זהותי כשומרת מסורת והכריח אותי לאכול לא כשר. לפיכך אני מצטערת שהתגייסתי לצבא כי שם איבדתי את בתוליי ותמימותי דבר שלא הייתי מעיזה לעשות לפני הצבא ואילו לא הייתי מתגייסת לצבא כי המשפחה שלי שמרנית ולא היו נותנים לי לאבד אותם ככה.
כשנפרדתי ממנו כבר הייתי משוחררת וכמו סתומה התחלתי יזיזות עם בחור בן 40 דבר שהתברר כטעות גדולה כי אני לא בחורה של סטוצים וגם על זה בכיתי הרבה וזה השאיר לי סדק בנפש וחרטה גדולה.
לאחר מכן התחלתי לצאת עם גברים אבל לא עשיתי כלום עם אף אחד מהם אבל הרבה מהם ניסו להשכיב אותי ולא הצליחו. לאחר מכן ידיד הכיר לי בחור קווקזי (אני מרוקאית לא קווקזית ) שהתאהבתי בו עד מעל הראש הוא בחור עם עבר מפוקפק אבל קיבלתי אותו ככה והוא רצה אותי בהתחלה לקשר רציני עד שחברה בוגדת סיכסכה והעלילה עליי שקרים ומעשיות והפכה אותי לאיזה זונה בעיניו והוא פשוט היה משפיל אותי ופוגע לי בנפש בגלל זה ותמיד סלחתי לו כי אהבתי אותו בלב. היה קורא לי שרמוטה אני הולך לגור באזרבייזאן שם יש בנות בתולות וטובות וכד..ולבסוף נפרד ממני חשוב לי לציין שחוץ ממין יבש לא שכבתי איתו.
והאחרון חביב היה בחור שרצה אותי מאוד אחד כזה שהיה בא אליי כל יום ולא יכול בלי לראות אותי, אחד שאמר לאימא שלי שהוא רוצה אותי לחתונה. ובאתי אליו מכוונה הכי טהורה בעולם להתחיל מערכת יחסים טובה וטהורה ולכן סיפרתי לו תסיפור שלי על האקסים ופשוט הכל והוא העיף אותי בגלל זה ,כן שכבתי איתו.
אני הייתי עם שלושה גברים בחיי ולא גדלתי בסביבה שהבטיחה את זה שאשאר בתולה התגייסתי לצבא ושם שכבתי פעם ראשונה עם בחור שהייתי בטוחה שהוא אהבת חיי אבל נפרדנו בגלל סיבות של יהדות וחוסר הקבלה שלו של זה שאני רוצה לשמור על מי שאני. למרות שאני לא בתולה בנפש שלי עדיין נשארתי אותה ילדה בתולה שחנוקה מדמעות מהטעויות שעשתה מרגישה כמו ילדה אבודה כזאת. אני כבר לא רוצה לא יופי ולא פוזה זה לא משהו שעובד עליי כבר אלא מישהו אחד לכל החיים שישמור עליי ויגונן עליי. מה אני אשמה שלא יתמזל מזלי ולא מצאתי חתן בגיל 18? אז טעיתי אנשים עושים טעויות אני לא רבנית ואף רחוקה מזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות