ניהלתי מערכת יחסים במשך כמה שנים עם בחורה שצעירה ממני .
היא נכנסה להריון ויש לנו בת.
עד שהכרתי אותה הייתי זאב בודד. חייתי כמו רווק.
דברים לא הסתדרו ביננו, בגללי אני לוקח על עצמי את כל האשמה.
היא החליטה לעזוב והילדה איתה.
בשנה הראשונה שחררתי למרות שזה הפריע לי וכאב לי, חיכיתי שנה אבל עכשיו
הילדה בת שנה וחצי. גם כשאני מגיע לבקר אותה אני נתקל ב"חומה". כל פעם אני מתכנן מה להגיד לה כדי שתבין שאני מת שהילדה תהיה אצלי לפחות כמה ימים , לפחות כמה שעות בסופ"ש אבל היא נותנת לי הרגשה שאני לא יודע לטפל בה ומזלזלת בי מאוד.
אני יוצא מכל מפגש עם תסכול עצום וחוזר לבית ריק. מתגעגע לשתיהן. אבל יודע שהיא כבר לא תחזור אלי.
היא צודקת שיש לי בעיות שונות של פוסט טראומה ואני בטיפול אבל אני עדיין מסוגל לדאוג לבת שלי. אני רוצה לציין שלמדתי את לכ מה שצריך כדי לטפל ולשמור על הילדה שלי (להכין לה אוכל ולכבס ולהחליף לה וכו') והכנתי לה חדר בבית שלי.
היא אומרת שאני לא אחראי ושאני לא אוכל לשמור עליה כמו שצריך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025