אני לא יודע איך להסביר את זה. אני אנסה.
אני נמצא בזוגיות כבר שנתיים. היו עליות וירידות, פעמים שרבנו יותר ופעמים שרבנו פחות. היו גם פרידות (2)..
תמיד הייתי מיני, =בהתחלה היינו עושים את זה בכל הזדמנות (שפנפנים), כל זמן שהיה מתאפשר.
בשנה האחרונה אני שמעתי ממנה לא פעם אחת - שהיא מרגישה לפעמים לא בנוח, שלפעמים אני חייב את ה"מנה" שלי ביום בשביל להרגיש בסדר, אחרת לא אעזוב אותה.
עכשיו.. כולנו יודעים איך זה נראה אבל באמת שאני משתדל שלא להראות ככה, מרייר סביבה ורק מחכה לשכב איתה בכל פעם שאנחנו יושבים על המיטה.
אבל.. בסוף - יש בזה משהו.
הבעיה שזה לא נגמר כאן, אני נמצא בסביבת העבודה ולא יכול שלא להביט, לבהות ולהסתכל במובן מיני על כל בחורה שעוברת לידי. אני מרגיש שאני חייב להשכיב כל דבר שזז. כאילו יש בי רצון עז להתפרפר.
מה הבעיה? שאני אוהב את חברה שלי. היא מתוקה, חכמה ואינטלגנטית ובסוף בסוף, איתה אני רוצה להיות.
מה שאני תמיד אומר לעצמי בלב: "הלוואי ויכלתי להפרד ממנה לשנה/שנתיים להשתולל כמו רווק ולשכב עם כל דבר שזז ואז לחזור אליה ולהתחתן".
חשבתי שאולי אני נימפומן, זה דחף לא מוסבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025