הכל התחיל כשהגעתי לתיכון שרציתי להגיע אליו ,התעקשתי אפילו, כשהגעתי לכיתה הייתי בלי שום חבר שהכרתי רק כמה מכרים מהיסודי וחשבתי לעצמי שהכל טוב נכיר ילדים והכל יהיה אחלה כמו ביסודי, אבל לא, אין חברים חוץ מ2 ילדים אבל גם איתם אני לא מרגיש פתוח כמו עם החברים מהיסודי, כיתה ט עברה, חיכיתי לכיתה י והייתי בטוח שזה השתנה בגלל כיתות אחרות, אבל כולם כבר קבוצות של חברים ואין לי אחד, גם כיתה י ככה, בכל הפך לשגרה , כל פעם בהפסקה נשאר לפעמים בכיתה כי אם אני יוצא לבחוץ אז אין מי לדבר ,אני מתיישב על הספסל ומנסה להידחף בקטנה לשיחות עם ילדים , לא כיף לי ,כל יום אותו מקרה . מחפש חבר טוב שיהיה לצידי בכל מקום שיהיה בן אדם שמעניין אותי, כמו ביסודי שהייתי עם הרבה ילדים כאלה, בתיכון הזה רק חנונים מתקרבים אליי. )בלי להעליב)
עוד מעט טיול שנתי, כולם בקבוצות של ארבעה בחדר ואני בדד יהיה עם חנונים שלא מדבר איתם.
קשה לי ,מחפש להיות אותו ילד מצחיק עם ח’ברה מצחיקים או במקה שלי אפילו אחד.
אשמח עם יש מישהי שתרצה לדבר איתי בפרטי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025