היי
אני בן 60 ויש לי ילדה אחת,מנישואי הראשונים ,[נפרדתי מאשתי כשהילדה היתה בת כשנתיים] שמרתי על קשר סביר,תמכתי כלכלית [מזונות]
היום,בתי, בחורה בת 28 ,חיה עם חבר בל אביב,קריירה מוצלחת, הכל סבבה?
אף פעם לא הינו ממש קרובים,בפעמים המעטות שבאה לבקרנו [אני ואשתי השניה]
הרגישה מאוד לא נוח,ממש לא בבית.
בשנים האחרונות אושפזתי פעמיים בבתי חולים,הילדה לא באה לבקר אותי ,בתירוץ שקשה לה עם מחלות,אשתי עברה ניתוחים,הילדה הסתפקה במילות נימוס צבועות. בחורף האחרון לדוגמה אני ואשתי חטפנו שפעות קשות,לפחות השכנה,סייעה עם אוכל וכו'. לא העזתי לבקש עזרה מבתי,מחשש לסירוב.
בחגים תמיד העדיפה לבלות עם משפחתה מצד האם, מעולם לא הוזמנו לימי הולדת,בקרתי בביתה פעמים ספורות,ולא הרגשתי ממש רצוי,
היחסים ביננו מסתכמים בפגישות בבתי קפה שעה בשבועיים.
לאחרונה נפגשתי איתה ,כשהיא במצב רוח קשה,ואז יצא המרצע מהשק:
לדבריה איננו אב ובתו, והמשפחה שלה זה לא אני..אחרי יום התחרטה ונפגשנו שוב בבית קפה,כאילו שהכל בסדר.
נמאס לי מהצביעות, אני שוקל לנתק את הקשר,אני מאוד פגוע.
דברו אלי אנשים טובים
תודה הזקן
לאחרונה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות