איך ניתן להקטין את הטינה?

שלום אסקפיפול,
בעיה קצת מורכבת אבל אנסה כמה שיותר לקצר ולהביא את העיקר ומקווה תבינו.
אוטוטו יום כיפור, ולפני מס׳ חודשים סגרתי את ליבי לשלושת מאחיותיי (על אחת מבניהן אני יכולה עוד להבליג).
אמי הביאה ילדים מאבות שונים, ומכתוצאה מכך האחיות שאותן סגרתי את הלב הן בעלות אופי שונה.
האחות שאיתה אני בקשר טוב מאוד האבא הביולוגי שלנו הוא אחד.
האחיות שאיתן אני אני נוטה לא לדבר איתן שניים מתוכן מאותו אבא והאחרונה מאבא אחר, ולמרות זה האופי והחשיבה שלהן לזולת הוא אותו הדבר.

אני בלי קשר למשפחה קשה לי מאוד להתחבר אליהן.
אז כשמדובר במשפחה הרגישות לזה מאוד גבוהה כי בעיניי משפחה זה באש ובמים.
אחותי שהיא מאותו אבא ביולוגי שלי חושבת כמוני, איני חושבת כמוני וכן אבי, אבל שלושת האחיות שלי (שהן לא מאבא הביולוגי שלי) לא.
הסיבה שעקרתי אותן מהלב זה דפוס התנהגותי שעולה מדרגה.
גילאי האחיות הינו: 24,26,28
אותן האחיות חיות בבית שגדלנו בו כולנו (אין עליו משכנתא, וזה נדיר במדינה הזו).
אני ואחותי יצאנו כי הקמנו משפחה.
עם הזמן שחשבתי שלא אחזור לחשוב לבית נעוריי יוצא שאני חושבת (סיבות כלכליות).
הבעיה היא שהבנתי וכן שמעתי שהן לא אוהבות רעש וכן כאשר הייתי מבקרת עם משפחתי (בעלי וילדיי) הן היו מסתגרות בחדר כי יש ילדים.
עכשיו בגלל שהמצב הכלכלי לא טוב (המפרנס העיקרי הוא הבעל ויוצא שהתקופה מסויימת לא עבד בגלל עיבוד כושר עבודה) חשבתי שעדיף לחזור לבית אימי (והיא גם מאוד רוצה לעזור) אבל מי שמונע אלה האחיות שהזכרתי, אימי פוחדת שזה יביא לריב, ואומרת לי שחבל שהאופי שלהן לא נוח.
אני ששומעת את זה אומרת שלמען הבריאות הנפשית נהיה במרחק.

אני מאמינה שעצם זה שהאחיות מאבא אחר לקחו את הגנטיקה של האבא שלהן, ולכן כמו שהיה קשה לדבר עם האבא שלהן כך גם איתן קשה לדבר.
האבות שלהן מאופניינים כקמצנים, וכשאני מנסה להבין מאיפה האטימות הלב שלהן מבינה שעצם זה שאיני התחתנה עם אבות שונים והביאה ילדים אותן הילדות לקחו את האופי של האבא כחלק מהגנטיקה.
לכן כשאני מגיעה למחשבה כזו אני אומרת לעצמי שאין מה לסלוח.
שתיים מאחיותיי פעם ביקשתי הלוואה כי היה לי חוב בכל הזדמנות מזכירות לי שהן נתנו (הן אגב לא מוציאות כל חודשי כמעט כלום על הבית, אמא שלי מכלכלת אותם והן חוסכות את כל המשכורת בחשבון, ואם נותנות זה מתי שאיני מבקשת אבל אף פעם לא יוזמות מתוך איכפתיות).
אני אחותי הביולוגית למשל מחשבה כזו בעניין זה זה סוג של טאבו כי משפחה זה משפחה, אז כל זה וכן האטימות שלהן גרם לי להיסגר.

אוטוטו כיפור, ואני תוהה איך אפשר לסלוח?
ואם יש מקום אשמח לדעת איך ניתן להוציא את הטינה מהלב.

תודה וגמר חתימה טובה וצום קל (למי שצם כמובן).