אני מידי פעם מרגיש תסכול וכעס על מה שעשיתי.
בקצרה על עצמי ועל החרטה: אני סטודנט שמתחיל שנה ב' במכללה למנהל
לפניי שהייתי סטודנט עשיתי פסיכומטרי והוצאתי ציון סביר שלא הספיק לי לאוניברסיטה, אם רק הייתי משפר מתמטיקה ל4 יחידות יכול מאוד להיות שהייתי מתקבל לאוניברסיטה עם ציון סכם מספק , אבל אני החלטתי לצערי שאני אלך למכללה "מכובדת" (ככה חשבתי) אז החלטתי ללכת למכללה למנהל כדי שלא אצטרך להתעסק עם השלמת בגרויות, באתר שלהם היה רשום שהציון פסיכומטרי בשביל להתקבל צריך להיות מעל 550 , ושמעתי שהמכללה הזאת היא די טובה כי יש לה בכל זאת תנאי קבלה סבירים.
אך מה שהתברר לי במהלך שנה א' זה שאף אחד כמעט לא עשה פסיכומטרי והסטודנטים התקבלו למכללה בקלות רבה.
זה פשוט הכעיס אותי כי הרגשתי מרומה,הבנתי גם במהלך השנה שהאוכלוסייה במכללה היא לא מדהימה בלשון המעטה, אפילו מזכיר לי את אוכלוסיית הילדים הערסים של הבית ספר , המבחנים של המכללה פשוט בדיחה ויש פקטורים על ימין ועל שמאל.
אני מרגיש חרטה ענקית שלא ניסיתי לשפר את הבגרות וכך יכולתי להשתלב באוניברסיטה במוסד מכובד , אני אוכל את עצמי על זה מידי יום.
מה לעשות?כיצד להתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025