אני בת 26 ומזה כמה חודשים שאני יוצאת עם בחור אפריקאי(לא אתיופי ולא יהודי), אני מאושרת מאוד, והמערכת יחסים הולכת לכיוון רציני מאוד חתונה וילדים...
אמא שלי, שתמיד קיבלה את כל בני הזוג שלי בזרועות פתוחות וסמכה על דעתי וטעמי במיליון אחוז, תמיד אמרה שיש לי עין לאנשים, שכל האנשים שאני בוחרת שיהיו מסביבי בחיי הם אנשים זהב. והנה לראשונה, לא מוכנה אפילו לשמוע על החבר החדש שלי, וכשאני אומרת לה שזה רציני ואני רוצה לשתף אותך, כי יתכן שאלו יהיו החיים שלי מעכשיו ולתמיד, היא אומרת שהיא לא תהיה חלק בהם.
אין לי עוד משפחה מלבד אמא שלי, וקשה לי לדמיין את הילדים שלי גדלים בלי סבתא.
אני ממש ממש לא מוכנה לוותר על הבחור הזה, כי הוא מדהים, ובחיים לא פגשתי בן אדם שהייתי כלכך מאושרת איתו.
אבל אמא שלי אישה מאוד עקשנית, אני לא יודעת מה לעשות...
היא אומרת שאני טיפשה ושאני משפילה את עצמי, שאני יכולה להשיג יותר טוב,
מה זה יותר טוב? אני יכולה לצאת עם מי שאני רוצה, אבל אני בוחרת בו, מה משפיל בזה? היא ממש מעליבה אותי, ואני מרגישה שהיא זאת שמשפילה אותי בדעות האלה שלה. (דרך אגב זה לא קשור לדת, לאמא שלי לא אכפת מזה, בנוסף שהילדים יחשבו יהודים בכל מקרה כי זה לפי האמא...)
הוא בחור מוצלח, חתיך, יש לו עבודה שהוא מרוויח בה יפה מאוד, הוא דואג לי ותומך בי ומשתדל לשמח אותי בכל הזדמנות, כל כך קשה למצוא גברים כאלה, אז לוותר רק בגלל צבע עור??
מה דעתכם? מה הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות