אני מ' בת לעדה האתיופית,המשפחה שלי כולה בארץ עוד מהעליות הראשונות של שנות ה-80 ותמיד הרגשתי קושי/חסימה בארץ בגלל היותי אתיופית.
אומנם נולדתי בארץ,אומנם אני מדברת 3 שפות שחשובות בארץ מבחינה שוטפת עברית,אנגלית וערבית ואומנם אני יהודייה ומרגישה שייכת לישראל יותר מכל מקום אחר אבל אני מודה שקשה לי לחיות כאן.
המצב של האתיופים בארץ לא מזהיר,רוב המבוגרים האתיופים לא עובדים ומקבלים כסף מהמדינה,רוב האימהות שהן ילידות אתיופיה עובדות בתור מנקות,יש הרבה בני נוער אתיופים ששותים ומעשנים וכל היום ברחובות ובנוסף הגזענות..
נכון עכשיו תגידו שזה לא נכון שזה קיים בכל עדה אבל סטטיסטית זה יותר נפוץ אצל אתיופים מאשר אצל בני עדות אחרות,אז לכל הצבועים אל תנסו להיות יפי נפש ולהגיד שזה לא נכון.
וגזענות אומנם קיימת בארץ גזענות כלפיי כל העדות,אבל אתיופים מקבלים את הגזענות לפנים יותר מכלל האוכלוסייה בארץ וזה מתבטא בדברים קשים מאוד כמו אלימות משטרתית,מעסיקים לא מקבלים אותם לעבודות ובתי הספר גם לא מקבלים אותם וכו' וככה יוצא שרוב האתיופים גדלים עם רגשי נחיתות כי כל הזמן דוחים אותם,הם תמיד ה"שונים" כאן ולא אני לא מקופחת אני אומרת את האמת זה נכון,משום מה בישראל של 2016 להגיד שקיימת גזענות במדינה זה נחשב "קיפוח" או "בכיינות" לא זה לא זה נכון!
אני ילדה מצטיינת בלימודים ויש לי פונטציאל אבל אני לא חושבת שבישראל אני אוכל לממש אותו כראוי,כי אם אני יגיע לטופ שבטופ אנשים יגידו "מה? היא בטוח לא הגיע לזה לבד,מישהו עזר לה" "פשש אתיופית עם תואר שני ב***? קשה לי להאמין" ואני תמיד חושבת על הילדים שלי בעתיד איך הם יגדלו? לאיזה מדינה הם יגדלו? זה פשוט משגע אותי...
אני רוצה לגדל את הילדים שלי במדינה נאורה,ליברלית ומתקדמת האם קיימת מדינה כזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות