אני חושבת שאני פשוט גרועה בהכל. ביחסים עם אנשים, בלימודים , ביחסים עם עצמי. אני אוכלת מתוך רגש וקורה שיש לי בולמוסי אכילה.
אני גרועה במתמטיקה... אני ב5 יחידות אבל עם ציונים של 40. אני כל כך עייפה מכל הלמידה ומכל הנסיונות להבין עם או בלי מורים פרטיים וגם כשאני מבינה אני מתחילה לתרגל ואין לי כח יותר . ממש קשה לי. אני יושבת בכיתה ומרגישה שאני לא מסוגלת ללמוד יותר כלום. כל הילדים בכיתה חכמים , גאונים, שואלים את המורה שאלות מתחכמות וחכמות ואני שואלת את עצמי מה אני עושה פה. אני רק מורידה למורה שלי את הממוצע הכיתתי וסתם מתסכלת את עצמי . חוץ מזה אני חושבת שאני לא יפה בכלל. אני בכלל גם בן אדם עם אופי לא מעניין וסתם אופי חסר צורה וחסר תיאור. אני גם לא מצחיקה בכלל... ובקושי מחייכת. ניסיתי כל כך הרבה לשמוח לקום בבוקר ולחייך ולומר שהיום יהיה לי יום טוב. אבל כבר נמאס לי. קשה לי לעשות כל כך הרבה מאמצים בכל כך הרבה דברים. וכל מפלה קטנה בכל תחום או דבר זה גורר למפלה בדבר או תחום אחר. אני גם לא טובה בתחומים הומניים .גם בהיסטוריה או בספרות ילדים שואלים שאלות כאלה עם אינטלגציה רגשית עמוקה ואני שואלת איך?? איך לעזאזל אפשר לחשוב על זה בכזה קצת זמן או משהו כזה. הערך העצמי שלי כל כך ברצפה .. הדבר היחידי שאני טובה בו איכשהו קצת זה לשיר. אני שרה סבבה. לא יותר מזה. אבל אני גם לא רואה בזה מקצוע לעתיד.
אני לבד בהכל. לפחות מרגישה ככה... אין לי כל כך הרבה חברים קרובים ואמיתיים. כל תחום בחיים שלי אני פשוט כישלון.אפילו את עצמי אני מגעילה לפעמים. מרוב הדברים הפשוטים שאני לא מסוגלת לחשוב עליהם או לעשות אותם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות