אני בן 22 אבא שלי בן 50. לאבי חבר מאד טוב (שהוא בן 40) מאז שהייתי ילד. במרוצת השנים הוא נהיה גם חבר/ידיד די טוב שלי. ואף דיברתי איתו וסיפרתי לו על דברים שלא רוצה שאבי יידע. (אם כי כמה דברים מאד מאד רגישים נמנעתי מלספר) עכשיו בקטע של נאמנות האם לדעתכם למי הוא אמור להיות נאמן כשקשור אליי. כי בעיקרון הוא חבר מאד טוב של אבא שלי והשאלה בדברים מסויימים שאישי שלי מה נכון אז ואתן 2 דוגמאות.
היה משהו שהוא הבחין בו שאני עושה וזה כשהייתי בן 17 ואחרי תקופה נודע לאבי וחשדתי שהוא אמר. לא התעמתתי על זה. אבל בכללי טען שהם לא מדברים עליי.
דוגמא שנייה שזה הדוגמא החשובה שקרה החודש ואני בטוח שהוא עשה. אבא שלי לצורך השגת עסקה שקשורה אליי בעקיפין הלך ונתן את שמו של החבר כממליץ עליי. ואכן ביררו אצלו והעסקה יצאה לפועל. לא אבי ולא הוא טרחו ליידע אותי שיבררו אצלו והעיקר הם גם שיקרו ונתנו מידע לא נכון בלי לשאול אותי. כמה לדעתכם זה בסדר או לא בסדר? בהתחשב שהם החברים הבאמת טובים וסדר עדיפויות.. וגם אבא שלי באמת היה צריך את העסקה הזאת ובגלל הרבה סיבות. אני רותח מזעם הקטע שלא טרחו לעדכן אותי בפרט כשגם שיקרו בחלק מהידע. וגם עכשיו במקרה שיאמתו את זה איתי אמור לשקר? עיקר השאלה אבל האם הזעם שלי מוצדק. וגם האם אמור לסמוך עוד על החבר. ואימות השקר . תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות