היי,
אני בת 16 וההורים שלי כמעט ולא נותנים לי עצמאות וחופש.
לפעמים אני מרגישה שהם כמעט ולא מעריכים אותי,
אני לא עושה להם שטויות, (הדבר הכי קרוב לשטויות שעשיתי היה לצבוע את השיער וגם מזה הם עשו ביג דיל) אני לא יוצאת למסיבות, אם אני יוצאת זה להליכה עם חברה וגם לזה יש לי "הגבלת זמן" עד איזה 10 בערב וזה עוד היה ביום שלא היו לי לימודים למחרת, אני לא מעשנת או שותה ואני באמת נחשבת ל"לילדה טובה".
הם מתערבים כמעט בכל דבר, ומתחייסים אליי כמו לבת 6.
למשל בלימודים, הם מדברים עם המורה ואחרי זה מסבכים אותי או מעירים לי על איזה מבחן ואני יודעת שזה נשמע שטויות ואתם לא מבינים למה אני כועסת על זה, אבל אני מעדיפה ללמוד בזמן שלי ובצורה שנוח לי למשל עם חברה או בספרייה וזה נשמע כמו תירוץ ללא ללמוד אבל אני כן לומדת והציונים שלי בסדר גמור, והם מתערבים בזה ואחרי זה עוד יותר קשה לי ללמוד.
וגם בחדר שלי הם מתערבים ונוגעים לי בדברים כי "סדר" זה חשוב, ואני מסכימה איתם אבל זה החדר שלי וזה כבר עניין של פרטיות.
עוד משהו שאני חושבת שהם מגזימים בו קצת הוא היציאות.
זה לא עניין של לחץ חברתי או משהו כזה אבל לפעמים הייתי רוצה לצאת עם כמה חברות, או בספונטניות ללכת לתל אביב או משהו כזה וההורים שלי מגבילים אותי גם בזה. בקושי להסתובב בעיר הם נותנים לי, וההגבלות זמן כבר מוגזמות. ואם אני סתם יוצאת להליכה הם מתחקרים אותי עם מי ולמה וכמה זמן ולפעמים הייתי רוצה שפשוט יגידו בסדר ויסמכו עליי. אני בת 16 ואני חושבת שהם צריכים לתת לי קצת עצמאות וחופש והם לא מבינים את זה, וניסיתי לדבר איתם המון פעמים ואמרתי להם שזה מפריע לי והם עדיין ממשיכים עם זה. למשהו יש עצות יצירתיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות