שלום, אני עוד מעט בת 18 וחיה בחדר שלי עם 2 האחיות הקטנות שלי.
אין לי הרבה פרטיות... אני לפעמים צריכה את השקט שלי, את המרחב שלי ופשוט אין לי את זה.
חפצים שלי נעלמים וחוזרים כל הזמן וזה משגע אותי.
אנשים משתמשים לי בבושם, במברשת, בבגדים, ובדברים שלי בלי רשות.
ולא משנה כמה אני מבקשת ומתחננת זה לא עוזר. ההורים שלי תמיד נגדי.... "את חיה בבית עם עוד אנשים אז תתחלקי " " את לא יכולה לצפות שיבקשו ממך רשות כל הזמן ,ככה זה פה" וכל מיני טענות כאלה.
לפעמים ש2 האחיות שלי לא בבית אני ישר נועלת את הדלת בחדר ונהנית מההרגשה שיש לי חדר לבד ושקט.
אבל אז אמא שלי חייבת להרוס "תפתחי לי את הדלת! מה את נועלת?? אני צריכה לסדר את המיטה של ___" כאילו דווקא עכשיו? אני ישר צועקת לה בחזרה " אמא עזבי אותי אני צריכה קצת שקט אל תכנסי". והיא בתגובה מעליבה אותי "ילדה מעצבנת, חסרת התחשבות, גועל נפש, יש לך בעיה חמורה, בעיות התנהגות, לא מחונכת" וכל מיני עלבונות כאלה. כשאני יוצאת ומנסה להסביר לה שאני צריכה קצת את הפרטיות שלי, היא ישר מגיבה בזלזול.
אבא שלי גם לא פחות מעצבן. הוא אוהב לכנות אותי בקללות כמו "טיפשה", "סתומה", מטומטמת" אפילו בלי לשים לב. אם אני אומרת לו משהו שהוא לא מסכים איתו הוא ישר יקלל אותי ויצעק עלי, ושאני בוכה ואומרת לו שזה מעליב אותי הוא ישר צוחק כאילו אני ילדה קטנה.
באמת באמת בא לי כבר ללכת לצבא, לעוף מהבית הזה כבר ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות