שלום לכולם,
אני בשנה האחרונה של היסודי ואחרי זה עוברת לבית ספר אחר. בת 12.
אני תמיד מושא ללעג, אחת כזאת שלא אכפת לאיש ממנה. ההורים שלי מאשימים אותי ומטיחים בי הטפות כשאני מרגישה קצת אומץ ומתחילה לספר להם מה אני מרגישה ושלא טוב לי.
היום, ילדה אחת מהכיתה ניגשה אלי ואמרה לי, "את סתם סתומה. מטומטמת. כלבה. את מכוערת.", ניסיתי להתעלם, בהמשך התברר לי שהיא אומרת את כל הדברים האלה כי לטענתה אני עושה "מיוזיקלי" בצורה מזעזעת, (מין אפליקצייה כזו שעושים בה תנועות על פי שירים). החלטתי שאני מפסיקה עם זה משום שזה שטחי ורדוד, אבל אמשיך בסיפור- היא העלתה הילוך והתחילה לצרוח ולקלל וכולם צחקו והצביעו עלי. לא הבנתי מה היא רוצה ממני. אמרתי לה, "תסתמי כבר את הפה". ואז היא צרחה "למי את אומרת תסתמי את הפה?" והתחילה להרביץ לי מול כולם.
היו מורות בסביבה והן ראו והתעלמו (!!!) הייתי בהלם... מזלי שזו השנה האחרונה בבית ספר המזעזע הזה. חמש שנים אני שם ונשבר לי. רק מציקים לי.
אני לא מפסיקה לבכות. התחלתי להשמין משום שאני מוצאת נחמה באוכל, ואני מצרפת מה אכלתי היום-
ארוחת בוקר- במבה במילוי שוקולד.
ארוחת צהריים- 3 ממולאים
ארוחת ביניים- כריך שניצל ממקדונלדס
ארוחת ערב- 3 ממולאים
ארוחת לילה- במבה נוספת במילוי שוקולד.
אני מפחדת לעלות על המשקל, למרות שעדיין לא כל כך מורגשת עלייה במשקל... אני לא מפחדת להיות שמנה, אבל פוחדת להיות בעודף משקל ובכך לא להיות בטווח הנורמה מבחינה בריאותית.
מה לעשות??? אני אובדת עצות. כולם רק צוחקים עלי ואפילו אומרים לי "אוף, למה נולדת? תמותי כבר!!".
מה לעשות? ההנהלה בבית הספר לא עושה כלום, ההורים שלי לא מבינים אותי ואני לא חושבת שיקחו אותי לפסיכולוג.
מה לעשות? כל דעה תתקבל בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות