שלום רב,
אני נשואה זה כ 14 שנים ללא ילדים. כמה שלא נסינו והשתוקקנו לפיסת חלק שתחבר אותנו המזל תמיד מראה לנו שאין לנו מה להתאמץ. אני כואבת ושבורה. כל חיי איחלתי לעצמי שבבוא מין הימים אהיה אמא ל-4/5 ילדים אבל עכשיו במצב שאני נמצאת בו, מצב שבו הזמן לרעתי הייתי מסתפקת בילד אחד. ילד אחד משלי, מפרי אהבתו, מהגנים שלנו, ילד שלא רק בגן יחבר אותנו אלא גם בנפש וברגש, לראות למי יהיה דומה, לראות מה יקח מאיתנו, משהו משלנו.
אני ובעלי עובדים בעבודה שבה משתכרים בה יפה, גרים בבית חלומתנו, באמת לא חסר לנו כלום. עבדתי כל חיי בכדי שלא יחסר לי...לנו כלום. הכנתי הכל בשביל המטרה הסופית ועכשיו שאני מתפנה לאותה מטרה משום מה המטרה ניראת מתרחקת ככל שהזמן עובר.
6 שנים של ניסיון ללא תועלת. אימוץ אני בכלל לא חושבת למרות שזה באמת יפה בעיניי, אבל לא! זו לא אני.
ההתלבטות היא או לוותר או לנסות שוב ושוב.
לא יודעת כמה עוד כוחות נפשיים נותרו, אבל מאוד חוששת גם בגלל הגיל, חוששת שבעתיד לא אזכה לחוות כל רגע פז בחיו/יה של הילד/ה כי הבאתי בגיל מבוגר. את שנותיי היפות השקעתי בלרכוש מקצוע נכסף, אבל במטרה הזו אני נכשלתי.
אני בכל מקרה אבדתי תקווה, כבר לא יודעת מה אני מחפשת ברשת.
אולי זה הצורך להתפרק ולהוציא הכל, לא יודעת.
תודה שקראתם
כוכב נופל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות