אני פסיכופת, אני יודע את זה כבר זמן מה, אבל תמיד שיקרתי לעצמי ואמרתי "אני, אין מצב אני פשוט טיפה אדיש" ובשנה האחרונה קיבלתי את האמת.
עלו בי שאלות לגבי הנושא הזה כשצפיתי בסדרה בשם דקסטר, בקיצור היא עוסקת ברוצח סדרתי ועוקבת אחריו ואחריי חייו. עכשיו תוך כדי צפייה בסדרה הבחנתי בכמה דמיונות ביני לבין הדמות הראשית. הצפייה בסדרה עוררה בי שאלות לגבי עצמי אז הלכתי ובדקתי מה ה"קריטריונים" לפסיכופת. וגיליתי שאני עונה על כולם.
ניקח את הדוגמה הכי מהדהדת כששומעים את המילה פסיכופת, חוסר רגשות.
אני מזייף את כול הרגשות שלי, הסתגלתי לאורך החיים אבל לאחרונה (חצי שנה) המסכה מתחילה להיות כבדה. אני תלמיד כיתה יא' וכול פעם שאני מסתכל מסביבי על הילדים בכיתה שלי זה פשוט מחליא אותי כול הצחוק הזה וכול הדברים חסרי הטעם שהם אומרים, האירוניה הטרגדית היא שבאותו זמן שהם גורמים לי לבחילה אני מקנא בהם קנאת מוות. איך אומרים "אין שכל אין דאגות" הלוואי והייתי יכול להרגיש משהו אבל במקום זה אני ריק וחלול.
יש לי חבר סוג של יועץ, מכיוון שאני לא מוכן לספר את זה למשפחה שלי כי אני יודע שאחד משני דברים יקרה: או שהם יגידו אז שטויות אתה מדבר ולא יקחו את זה ברצינות או שישלחו אותו לפסיכיאטר שיאבחן אותי ואז בתום האבחון ישלחו אותי לאיזה מוסד, ואף אחת האפשרויות הללו לא מועילות לי.
אז כמו שאמרתי היועץ הזה הוא האדם היחיד שיודע ואני מתייעץ איתו לגבי דברים ומשתף אותו קשה מאוד להתמודד עם העול הזה לבד. הכותרת אומרת "לא יכול לחיות בתוך הראש שלי יותר" חלק בטח תוהים מה הולך לי בתוך הראש אני אתן סיטואציה שתסביר את הכול.
הדרך היחידה שלי להירדם מאז שאני בערך בין 5 היא לדמיין שאני הורג מישהו.
אני לא סובל את זה שאני ככה זה מאוד מעיק, שאין לך עם מי לדבר (כי גם עם החבר הזה אני לא מדבר בשקיפות מלאה) ולאחרונה אני מבין ששום דבר לא יוכל לאהוב את האני האמיתי במיוחד לא אני.
יש עצות? יש אנשים עם בעיה דומה עם עצה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות