כן
*מבקשת שלא תפרסמו את זה בפייסבוק*
טוב אז היי קוראים לי שירה ואני מרחובות.
נקרא לו ש.
זה התחיל מטיול שנסענו השכבה שלי ושלו לטיול (אותו גיל אבל הוא שכבה מעליי בגלל שנישארתי שנה נוספת בגן)הוא היה היחיד ששאל אותי למה אני לא נכנסת. ומפה הכול התחיל ופה בעצם הכרתי אותו.שהגענו לאוטובוסים לא הפסקנו להסתכל אחד על השני באמת וזה נמשך כבר שנה וכל פעם שאני עוברת בשכבה שלו הוא כזה מנסה להגיד שלום כי בכל זאת אין לנו אותם חברים.שאנחנו מסתכלים אחד על השני אנחנו מחייכים וזה הרגשה שלא הרגשתי ממזמן אנחנו מדברים פעם ב ב ב ב ב ב ואני יודעת שאתם תשפטו אותי אבל מכירים את המשפט שזה מרגיש נכון זה נכון?אז ככה אני מרגישה.ואני בטוחה שכן יש בינינו משהו אבל אני לא בטוחה וגם לא מבינה למה הוא לא עושה את הצעד הנכון.וגם אולי תחשבו שוואלה כל בן מסתכל ומחייך אבל אני מרגיש שזה נכון שהוא מחייך ליידי ומחייך גם אליי. אתם חושבים שהוא מרגיש אליי משהו?תנסו להיוצ בראש שלי .תודה לעונים
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025