בעקרון אני מנסה לפרוק פה אבל לא יזיקו לי תגובות לטוב ולרע שיבהירו לי את המצב.
יש לי חשש ממשהו שאני אפילו לא חושבת שיקרה בכלל, אני וחבר שלי ביחד למעלה משנה, יש לנו תקשורת טובה וחיי מין מעולים עד כה, הריבים שלנו מתבססים בעיקר על דאגה.. כלומר גם אם אנחנו רבים זה לא על דברים שמפרקים קשר.. בינתיים, אנחנו כרגע בכיתה יב ואין עדיין בעיות של "החיים האמיתיים".
העניין הוא שאני תמיד שומעת מהסביבה שזו התמימות של הגיל שחושבים שנשארים עם הבן זוג מהתיכון לנצח, למרות שיש סיפורים דווקא לא מעט, אך בדור הבוגר האחרון הסיפורים האלו הולכים ונעלמים.
הוא הראשון שלי מבחינת הכל חוץ מהנשיקה הראשונה (כלומר, חבר ראשון, סקס ראשון וכו') ואני יודעת שבזוגיות כזאת תמיד עולה השאלה "אילו עוד אופציות יש", כלומר מרגישים סוג של פספוס.
בנוסף, אני שומעת (במיוחד פה באתר) בעיות על זוגות שביחד 4-5 שנים, ובהתחלה היו כמוני וכמו חבר שלי ואחר כך הקשר נהרס. אני יודעת שזה מטופש לדאוג לזה אבל אני כל כך אוהבת את חבר שלי ואת המשפחה שלו.. את הייחודיות בקשר שלנו.. אני מפחדת שזה יגמר יום אחד. יש דברים שרק הוא מבין אותי, יש לנו את השטויות שלנו שבחיים לא ראיתי בקשרים אחרים ואני יודעת שלא יהיה לי את זה עם מישהו אחר.
אשמח לתגובות מעניין, כל דעה תתקבל רק בבקשה בלי ציניות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות