היי,
אדגיש קודם שתמיד אהבתי ללמוד. הייתי מהחנוניות שלומדות, חורשות ואיכשהו גם נהנות מהתהליך ומקבלות ציונים גבוהים.
ואז השתחררתי מהצבא לפני 3 חודשים (ובדיוק בתקופה הזאת הכרתי גם את החבר הנוכחי, ותכף תבינו מה הוא קשור), ומאז אני פשוט בבלבול מטורף.
אין לי מושג מה אני רוצה ללמוד, הייתי בסדנאות, בימי ייעוץ, ימים פתוחים ועדיין כל פעם שאני ניגשת אפילו לבדוק על תארים ומסלולים אני נתקפת פאניקה לא מוסברת וחשש גדול.
זה הגיע למצב שאני רק דוחה את ההחלטה, עובדת פחות בשביל להקדיש זמן לחיפוש ובסוף גם לא מחפשת.
יש לחץ עצום מצד ההורים שאתחיל ללמוד השנה (מבחינתם היה עדיף אפילו שהייתי מקצרת את השירות בשביל להתחיל ללמוד ב2016), ואני מרגישה שכולם צפים ממני להצלחה עצומה.
דבר נוסף- עד שהכרתי את החבר היה לי ברור שאני רוצה ללמוד בבן גוריון, חלמתי ורציתי את זה הרבה מאוד זמן.
מאז שהכרנו, הוא לוחץ עלי באופן לא מודע ללמוד במקום קרוב יותר (ת"א לצורך העיניין), כי לדעתו קשר במרחק כזה לא יחזיק מעמד (הוא גר בת"א). במילים אחרות- תבחרי בן גוריון וכנראה שניפרד, תבחרי ת"א ונוכל לעבור לגור יחד.
אני מבועתת ומתוסכלת, לוחצים עלי מכל כיוון אפשרי ובכל פעם שהנושא עולה אני ממש מרגישה פאניקה.
מה ניתן לעשות? איך מגיעים להחלטה כ"כ גורלית? אני כן רוצה ללמוד שנה הבאה אבל רוצה שההחלטה תגיע ממקום שלם ונכון ולא מהפחד לאכזב/להיפרד.
ויותר מכל- איך להרגיע את הפחד הזה שאוכל לי את הבטן בכל פעם שאני ניגשת לנושא?
תודה רבה מראש על כל עצה/הערה/הארה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025