שלום
מספר חודשים אני עסוק במחשבות רבות לגבי ברית המלה שעברתי בגיל ינקות (כמו רוב התינוקות היהודים בארץ). לא ייחסתי לזה כלל חשיבות לפני כן, כי תמיד שמעתי מהסובבים אותי (הורים וחברים) שברית מילה זה דבר חיוני ובריא מאוד ובנוסף נראה יותר אסתטי. אך התחלתי להיחשף לדעות הפוכות מאלה מחיפוש באינטרנט ארגונים שמתנגדים להליך ברית המילה, הטוענים שזו פגיעה בזכויות אדם בסיסיות (פגיעה בשלמות הגוף, פגיעה בזכות הבחירה). כמו כן, טענו שזו פגיעה בהנאה המינית של הגבר (העורלה מכילה עצבים רבים ומהווה מעין "שרוול" שמגן על העטרה ועם הכריתה העצבים מוסרים וכן העטרה הופכת לפחות רגישה וגם נוצרת צלקת מכוערת במרכז איבר המין) ובנוסף "ניפצו" לי את הטענה העיקרית, לפיה ברית זה הליך חשוב - ברית אכן מונעת מחלות אך רק במדינות מתפתחות "העולם השלישי", שלא קיימים בהן תנאים סניטריים ראויים (מים, סבון ואמצעי מניעה). אך מדינת ישראל מדינה מודרנית (לכאורה) קיימים בה כל הדברים הללו, לכן ברית זה הליך מיותר.
בקיצור, אותם ארגונים שסולדים מברית המילה הצליחו לשכנע אותי שזה מנהג מיותר וברברי, ולכן אני מרגיש בלבול ועצב רב ששני האנשים שהכי היו אמורים להגן עלי (הוריי) הפקירו אותי בידי אותו מוהל שכרת לי חלק בריא וטבעי מגופי, ואני מרגיש חוסר שלמות עם עצמי ופספוס עז מכיוון שאי פעם בחיי לא אוכל לדעת את הסיפוק המיני שמרגישים אנשים ערלים (שלמים) שמנצלים 100% מהיכולת המינית שלהם. אני ממש מקנא באותם אנשים שלמים ולפעמים אני מצטער שנולדתי כאן ולא באירופה. אם יהיה לי בן, לעולם לא אסכים לעשות לו דבר כזה אכזרי, לעמוד מהצד ולראות איך הוא סובל. אבל איך אני אוכל להמשיך לחיות עם עצמי ועם הידיעה שהטילו בי מום ועוד באיבר בעל חשיבות הכי גדולה לגבר ובאיבר אינטימי ועדין. אני מרגיש שהביטחון העצמי שלי ברצפה, ואני יודע שלא הכל בחיים זה מין אבל בכל זאת, הרסו לי את המנגנון המושלם שהטבע יצר למין הזכרי. אני חושש שאני לא אצליח לספק את הבן/בת זוג שלי. מה אתם חושבים?
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות