מדובר בבעיית חוסר ביטחון רגילה, זה יעבור עם הזמן
קודם, אני רוצה להודות לכם שנכנסתם לשאלה.
קוראים לי דן והתפתחה אצלי בעיה שלא זכור לי שהייתה קיימת כשהייתי ילד.
בדיוק כמו שאמרתי בכותרת, אני מפחד מפעיליות תקשורתיות פשוטות שכל אדם עושה לבדו, כמו לעשות קניות, ללכת לקניון או אפילו לרדת לרגע למכולת כדי לקנות משהו - ואנסה להסביר.
השבוע, אמא שלי ביקשה ממני בקשה פשוטה מאוד באחד הערבים - שארד לקנות חלב מהמכולת הקרובה.
הגעתי למצב שבו התחננתי ממנה עד דמעות, אני, נער בן 16, שלא תשלח אותי לקנות.
הבטחתי לה שאעשה כל דבר אחר, רק לא זה.
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה וכנראה שגם לא האחרונה.
הבעיה שלי תמיד גרמה לי למבוכה כי זה תמיד קורה ולא רק עם ההורים, גם בקרב החברים שלי, למשל - כשאנחנו הולכים לסרט או קונים משהו, אני נותן להם את הכסף כדי שיגשו וישלמו, אני לא מסוגל לשלם בעצמי.
ההורים שלי מתביישים בי ומטיפים לי על כך שאני עצלן עד כדי כך שאני לא מסוגל לרדת למכולת ואני ממציא תירוצים על כך שאני נחרד, והחברים שלי צוחקים על כך שאני מתבייש כמו ילד קטן - אבל אני באמת מפחד, אני לא מתבייש או מתעצל לעשות את הפעולות האלה.
אני מפחד מלרדת למכולת פחד מוות.
זה מלחיץ אותי, מרתיע אותי ואני לא מצליח לשלוט בדמעות שלי בכל פעם שמכריחים אותי לעשות את זה.
אנשים אמרו לי שזה סתם גיל ההתבגרות, חלק אמרו שאולי אני באמת מתעצל וצריך לטפל בבעיית העצלות שלי (מה שלא נכון), חלק אמרו שאני לוקה בפיגור שכלי התפתחותי ואני כבר אובד עצות לגמרי. אין לי שמץ של מושג מה קורה לי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025