טוב אני כבר קצת יותר מחצי שנה בולמית ודי נתקעתי במעגל כזה שאין דרך לצאת ממנו שאני אוכלת ומקיאה כל הזמן אבל לא מרזה מזה בכלל. אני יודעת שהכל בראש שלי אבל אני לא מצליחה להפסיק עם זה כמה שאני מנסה ומנסה אני שוב נכנעת לדחף וטוחנת מלא אוכל ואז מקיאה אותו...
נמאס לי כבר זה מתסכל אותי המצב- השיניים שלי מצהיבות, אני לא מרזה בכלל, אני כל הזמן חושבת על הבולמוס שיהיה לי ומה אני אוכל ואיפה אני אקיא ובקיצור נראה לי קצת השתגעתי מזה. אני רוצה לספר להורים וללכת לטיפול או משהו כזה שזה יפסיק כבר אבל התלבטתי מה לעשות ובסוף יצא מצב שסיפרתי לידיד ממש טוב שלי על זה שאני מקיאה (רק לו סיפרתי) והוא אמר כזה "טוב אז מה" וזה בכלל לא היה נשמע לו מוזר או לא טוב. התייעצתי איתו אם לספר להורים או ללכת לטפל בזה והוא די צחק עליי ואמר שאני ממש מגזימה ושאני בכלל לא רזה אז זה לא מסוכן ושאני מנסה סתם ליצור בעיות שלא קיימות.
אני לא יודעת כבר מה לעשות כי מצד אחד נמאס לי מהמצב אבל מצד שני הוא צודק ואני בכלל לא רזה או משהו כזה אז האם זה מסוכן? יכול להיות שאין לי בעיה ואני סתם מדמיינת? כדאי לי לנסות בכלל לטפל בזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות