חברה שלי עברה טראומה ועכשיו זה משפיע עלינו, איך לעזור לה לצאת מזה?

חברה שלי עוד מעט בת 16 . ולפני כשבוע בדרך חזרה מהחוג שלה ( בערך ב 23:00 ) היא התקשרה אליי ואמרה לי שבסוף אין לה אוטובוס והיא חוזרת ברגל מהחוג שלה . אני ישר מהדאגה אליה , התחלתי לרוץ לכיוונה עם הנעלי בית שלי . הגעתי למקום שבו היא הייתה אמורה להיות אבל היא לא הייתה שמה , ותוך כדי שאני ממשיך לחפש אותה בסביבה , התקשרתי אליה מלא והיא לא ענתה . בסוף היא ענתה לי בבכי וסיפרה לי מה קרה , היא גם ניתקה בבכי ולא ממש שמעתי ממנה למשך שבוע שלם , לא ראיתי אותה עד עכשיו..
באותו לילה הגיע אליה בן אדם והטריד אותה מינית . זה לא הגיע למצב של אונס , זה נגמר בזה שהיא פשוט קמה וברחה , הוא רץ אחריה ותפס אותה בחולצה מאחורה , היא נתנה מכה קטנה . חלק מהחולצה נקרעה והיא המשיכה לרוץ כשהוא רץ אחריה וצועק לה דברים מזעזעים . תוך כדי היא מתקשרת לאמא שלה והן נסעו הביתה . לאחר מכן אח שלה ירד לחפש את הבן אדם , הוא ראה בן אדם משוטט ושאל אותו כמה שאלות על זיהויה של חברה שלי - ומיד התקשר אל האמא ולמשטרה . ובאוטו ביחד עם ההורים ואחיה הגדול של חברה שלי , ישבה גם חברה שלי שנסעה איתם לצורך הזיהוי של הבן אדם . הם הגיעו עם האוטו למקום וראו את הבן אדם , חברה שלי יצאה מהאוטו עם אבא שלה והצביעה על הבן אדם שהוא זה שהטריד אותה , הוא התחיל ללכת לכיוונה של חברה שלי והיא פחדה שהוא עומד לתקוף אותה , אבא שלה מיד הגן עליה בגופו והדף אותו . בינתיים המשטרה הגיעה ולקחה את הבן אדם לתחנה . מסתבר שהוא הטריד ואנס בעבר נשים ונערות , הוא סוג של פסיכופת והבנתי מההורים שלה שהוא לא נכנס לבית כלא אלא לאחד מהבית משוגעים . כל זה קרה ביום ראשון בשעות הלילה , חברה שלי לא הפסיקה לבכות באותו יום . היא הלכה לישון. וחוץ מיום אחד , היא לא הלכה לבית ספר שבוע שלם . הטרדה אולי נשמע לכם/ן קטן , אבל זה הכה בה בטראומה של ממש . במשך שבוע שלם היא גם בכתה אבל היו גם שעות וימים רגועים , זה השתנה מרגע לרגע . שבוע שלם אני סימסתי והתקשרתי כל כך הרבה פעמים ונותרתי ללא מענה . ביום שבת ואתמול התחלנו לדבר בפלאפון על השבוע שהיה , התחושות וכו' . היא דיברה על זה שהיה לה קשה להתמודד , היא עדיין זוכרת מה שקרה , אבל היא התאוששה . זה השפיע על החיים האישיים שלי , ישבתי בבית מוטרף ומשוגע מתוך דאגה וגעגוע אליה . הסתובבתי כמו זומבי בחוץ ורק חשבתי עליה . יום יום , ושעה שעה . ( בין היתר היא טענה שהייתי אובססיבי ברמה שהלחיצה אותה ) . אתמול היא כתבה לי " אנחנו צריכים לדבר " " נדבר שניפגש " . הפגישה מתוכננת להיום . היא אמרה שב3 יש לה תור לציפורניים , היא אמרה שהשיחה/ פגישה תימשך לא יותר מ5 דקות כי היא צריכה ללכת לחברה שלה והן צריכות לצאת לחוג שלהן . שבוע שלם אני הסתובבתי סביב עצמי , היא השפיעה על החיים האישיים שלי , הראש שלי היה מרותק רק למחשבות עליה , חיכיתי כל השבוע רק כדי לשמוע ולראות אותה באופן נורמלי . ה5 דקות האלה שהיא הקציבה , זה מזלזל , מעליב , ועל גבול המגעיל . היא התאוששה והיא ממשיכה חיים שלה , היא כבר נפשגה עם כל החברות שלה , הייתה בבית ספר . אבל אני נשארתי מאחור . אמרתי לה שאם היא רוצה להיפרד אז שתגיד עכשיו , היא אמרה שזה ייקח כמה דקות והיא לא יודעת לאן זה יילך . אמרתי לה שלהקציב כזה זמן לפגישה כל כך נחוצה זה פשוט מזלזל . אמרתי לה שלא תטרח לבוא לכזה זמן אבל היא המשיכה להתעקש ואמרה שהיא רוצה להיפגש איתי לפחות לכמה דקות כי היא " לא יכולה " כל פורים . זה עצבן אותי , היא לא ילדה עסוקה , שתמצא זמן בשביל דבר כזה חשוב .




( ראוי לציין שחברה שלה גרה מטר ממני , וחברה שלי התעקשה עדיין שהשיחה לא תתקיים בבית שלי , אלא תימשך כמה דקות ותתקיים בחוץ )


אני לא יודע איך תיגמר השיחה הקצרה שתוכננה בינינו להיום , אין לי מושג מה הכוונות שלה . אני לא יודע אם לוותר ולהסכים להיפגש איתה לכמה דקות , או להמשיך לעמוד על שלי , והלתעקש לקבוע זמן נורמלי ולהיפגש ביום שהיא כן יכולה , גם אם זה ייצא אחרי פורים .

( חשוב לציין שהיא מתחילה לעבוד איתי באותו המקום וב 13.3 ויש לנו משמרת ביחד.. )
בבקשה תשובות מנומקות , תודה !!