היי,
אני מבקשת שלא תשפטו אותי לגבי הגיל הצעיר. אהבה היא רגש, וברגשות אי אפשר לשלוט.
הרבה אומרים לי שאני יפה, אבל אני לא מעריכה את עצמי, למעשה מסתכלת במראה ומתחשק לי להקיא.
שלא תבינו לא נכון- אני לא איזו שמנה עם גבות מחוברות או משהו.
אבל עדיין חושבת שאני לא יפה.
יש איזה מישהו שאני כבר קרוב לשנה מאוהבת בו.
ממש.
והוא ממש מוזר אליי.
מתרחק ומתקרב.
מדבר אליי מגעיל ולפעמים מתייחס אליי כמו למלכה.
ממש מוזר.
למעשה, כל חיי חיבבתי אנשים שדיברו אלי מגעיל, שהתייחסו אלי מגעיל ולא מבינה למה זה קורה.
אני חושבת לעצמי שאיך אני יכולה לצפות שיאהבו אותי אם אני לא אוהבת את עצמי?
הוא ממש חתיך, רואים שיש לו ביטחון אבל יש לו נפש עצובה ובגלל זה הוא מוציא את הרעל שלו על אחרים.
אבל יש גבול לכמה שאני יכולה לספוג.
אני חושבת שאני צריכה מישהו לידי שכל הזמן יגרום לי להעריך את עצמי.
אני מאוד מעריכה אנשים, אבל קשה לי להעריך את עצמי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות