כן
שלום לכולם. אני אכלנית כפייתית. כל החיים אני בעודף משקל גדול מבחינה בריאותית (כרגע 20 קילו מעל משקל תקין) הייתי פעם בולימית (כדורים משלשלים) ולא ידעתי שזה בולימיה (גם אז הייתי בעודף משקל). כל החיים מאז גיל 3-4 אני בעודף משקל. מגיל קטן היו שבועות שהרעבתי את עצמי, וכמובן המון פיצויים. ניסיתי הכל. מרזה הרבה ואז מעלה עוד יותר. לא מזמן הורדתי 30 קילו בצורה בריאה מאוד, ואז חזרו לי הבולמוסים והעלתי 16 קילו ב3 חודשים. זה הכניס אותי לדיכאון מזעזע כמו שבחיים לא היה לי, לא יכולה לצאת מהבית. חם לי ואני יוצאת עם סווצר. מתביישת בעצמי. עד שסוף סוף הייתי איזה 4 קילו ממשקל תקין הגוף שלי נלחם איתי ממש חזק. כמעט כל יום יש לי בולמוס מטורף, לפעמים כמה פעמים ביום, זה מגיע לכיכר לחם שלמה (לחם מלא!! זה אמור להשביע לא?!?!) וקופסת שוקולד וקופסת חמאת בוטנים ואני אוכלת אוכל קר מהמקרר בלי לחשוב וערבובים מוזרים ושוקולד ואז טונה ואז ריבה ואז קוטג ודברים מוזרים. לא יודעת איך הצלחתי להרזות את כל זה, באמת לא מבינה מאיפה הכוחות האלה ועדין יש לי מוטיבציה (תמיד. גם כשיש לי בולמוס אני בטוחה שארזה) אבל הגוף ממש נלחם איתי. לא מצליחה. הדיאטנית המליצה לי למכון להפרעות אכילה, ואני מרגישה שאני חיה בתירוץ ולוקחת מקום לאנורקסיות ובולימיות. מרגישה שלא מגיע לי להיות שם, שהמצב שלי ממש קליל וזה מביך לבקש עזרה ושיש אנשים על סף מוות ואני סתם מתמסכנת. אבל קשה לי... אבל אני רוצה עזרה אני רוצה לנצח את ההשמנה לנצח. זה בכייני מצדי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025