היי..אני נמצאת מול צומת אישי.. אחרי תקופה כל כך קשה. אני זוכרת את עצמי לפני שנתיים ובא לי להחטיף לעצמי סטירה. להכות על החטא, תרתי משמע. האמנתי לכל כך הרבה שקרים, כל כך הרבה משחקים וכל כך הרבה שחקנים מול העיניים. ולחשוב שיש אנשים שחיים שלמים לא יוצאים מזה..
עם החשבון נפש הגיע החשבון, יש בי תכונות שאני לא אוהבת, אטומה לעצמי ולרגשות שלי, אשמה בלתי פוסקת וכיווץ לב תמידי.
כולם מוזנים ומוכנים לקבל, אני על ריק. ואם זאת לא אני, זה אף אחד. בדידות ובלבול עצומים שלא ניתן לתאר ואין למי להגיד כי כולם מתהפכים.
אני מסתכלת על אחרים ולפעמים מקנאה בחוסר יכולת שלהם להרגיש משהו ולהראות אחרת כשהם משתמשים בחנופה או שקר.. מדהים אותי כל פעם שעוד קיימות אוזניים שרוצות להקשיב לזה כמו תקליט.
מאוד רוצה לקחת פסק זמן מהחיים וליסוע מכאן. לא מתאפשר וגם לא יתאפשר, משהו שלכולם אפשרי ואני עם האופי הדפוק שלי לא עושה.
סוג של איבדתי בחירה ומאלצים אותי לאבד אותה כי כל מה שאבחר יהיה לא בסדר וכל מה שאני אגיד גם לא בסדר ושלא משנה הכוונות שלי אלא מה האחר הרגיש. סוג של צל שמאבד את הצל של עצמו.
איך יוצאים מזה?
למישהו זה מוכר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025