היי.. הכרתי בחורה בת 32 אני יוצאים כבר חודש וחצי ..היא גרושה פלוס 2 ילדים קטנים שנפגעה מאוד מהזוגיות שהיתה לה בעבר וקשה לה להכניס שוב גבר לחייה ..הגבר שהיה איתה לא מכיר בה ולא מכיר בילדים.
הכל זורם טוב וממש כייף לשנינו .. אפילו הכרתי את הילדים גיל שנתיים ושלוש והיה חיבור וזה ממש לא מובן מאיליו הצעד שהיא עשתה שאני אכיר את הילדים .ואני מעריך את זה מאוד.
יוצא לנו להיפגש 3 פעמים בשבוע וזה גם בלחץ .
עכשיו ניגש לשאלה.
אני רווק בן 37 בלי ילדים שתמיד היה מוקף בנשים ..אבל מה שמרגיש לי איתה לא הרגשתי לעולם,מאוהב בה מאוד היא נכנסה לי ללב עמוק .
אני בחור מסודר כלכלית ומרגיש שאני רוצה כאן ועכשיו לעבור לגור איתה לעזור לה בהכל בגידול הילדים ,וכמובן להביא עוד ילדים איתה.
אני מרגיש שכל פעם שאני רומז על זה או מדבר על היעד שלי מבחינה זוגית איתה ועל העתיד,היא נלחצת וכל הערב המושלם שלנו מקבל אוירה אחרת ולא נעימה.
היא דואגת להגיד שכרגע כייף לה והיא לא יודעת מה יהיה מחר.
איך להמשיך מפחד להלחיץ להרוס או להרגיש שאני מבזבז זמן שאיו לי אני רוצה כבר להתמסד. אשמח לעצות תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות