יש לי חברה כבר המון זמן, כמעט שנה וחצי.
תמיד הרגשתי מאוהב בה, הכל בנינו הולך בצורה מדהימה; מבינים האחד את השניה, כמעט ולא רבים... בקיצור אחלה זוגיות.
עד שפגשתי אותה, את הבחורה שאני לא מצליח להוציא מהראש ואני מניח... שבעיקר מהלב.
לפני מס חודשים אני והחברה היינו בחנות בגדים ובסוף החנות הבחנתי בבחורה מחייכת. הרגשתי את הנשימה שלי עוצרת, אני אשכרה זוכר את זה עד היום.
כל דבר בה היה מושלם, כל דבר בה משך אותי אליה...
היא הבחינה בי בחזרה, ראתה שאני מתבונן בה כמה וכמה פעמים ולבסוף החזירה לי חיוך קטן.
מאז איבדתי אותה.
כמה ימים לאחר מכן הייתי חושב עליה ללא הפסקה למרות שלא היה לי מושג בכלל מי היא, זה המשיך אבל היא לא חזרה יותר לחיים שלי. יש לי חברה ואני לא יכול להעסיק את עצמי בדברים האלה אז פשוט שחכתי אותה לזמן מסוים.
אבל לפני כמה שבועות פגשתי אותה שוב.
לאט לאט הכרנו, וזה הפך לשיגעון אצלי.
אני רק רוצה להכיר אותה יותר, להיות איתה כל הזמן... היא מראה חיבה מהצד שלה, אבל היא מודעת לחברה שלי ולכן מתרחקת ברגע שאנחנו מתקרבים. אני שוכב עם החברה שלי ואני לא מפסיק לדמיין איך זה יהיה אם זו תהיה היא, לכן אני והחברה שלי כבר כמעט ולא שוכבים.
היא לא מבינה מה יש לי והיא כועסת, בצדק בתאכלס... אבל אני פשוט לא יכול אני לא מפסיק לחשוב עליה, אני לא חושב שזו הידלקות חולפת זה לא מה שאני מרגיש. בחיים לא הרגשתי בצורה הזאת, גם לא לחברה שלי.
מה אני יכול לעשות?
האם זה שווה לפרק חבילה של שנה וחצי שעד כה הייתי בטוח שאני מאוהב לשם רגשות לא מוסברים, והאם בכלל, הדדיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות